לא יצא לי לשרת ולהילחם לצידו של פואד אנחנו לא שרתנו באותה תקופה. אמנם הוא היה ידוע ומוכר מכמה סיפורים מהעבר הקרבי המפואר של סיירת שקד, אבל לא מעבר לכך.
המפגש הבלתי אמצעי שהיה לי איתו בהקשר הצבאי היה כסמח"ט ב"מבצע חומת מגן". בשעות שלאחר השתלטות החטיבה שלנו, חטיבת שריון יפת"ח 576 על העיר שכם. ההשתלטות האגרסיבית התנהלה בהתאם לתכניות וב"ה, למרות התחזיות, גם ללא נפגעים. שר הביטחון פואד בן אליעזר הגיע לבקר אצלנו בחמ"ל ביחד עם הרמטכ"ל שאול מופז. הוא שוחח עם מפקדת החטיבה והסגל הבכיר שלה. פואד שאל שאלות וגם הציב יעדים. שיחה זו נחרטה בזיכרוני, משום שבשונה משרי ביטחון אחרים שהכרתי בעבר, השפה שלו הייתה ישירה וברורה, ללא אמירות שפר מסתלסלות, וללא מילים גבוהות ויומרניות. הדבר ניכר גם בפגישה נוספת לקראת סיומו של המבצע בה עלתה לדיון הנוכחות הישראלית בקבר יוסף- כשבסופו של דבר חטיבת יפת"ח היתה הראשונה שהחזירה את השליטה הישראלית במקום.
פואד היה תופעה נדירה ומושכת תשומת לב בפוליטיקה הישראלית, מנהיג שהגיע לדרגה בכירה בצה"ל ומשם לפוליטיקה בה שימש בתפקידים הבכירים ביותר - מנהיג מפלגת העבודה, סגן-ראש-הממשלה, שר הביטחון, שר התמ"ת, התקשורת, השיכון והבינוי והתשתיות הלאומיות. למעמדו זה הגיע מתוך מנהיגות ישירה וכנה. הוא לא היה מנהיג של נאומים חוצבי להבות וכריזמה מהוקצעת. אחד הביטויים שאמר לפני כ-15 שנה ומשכו את תשומת ליבי - "כדי להנהיג צריך ניסיון, וכו'. יש לבחור בבולדוזר המסוגל להזיז דברים, ולא באדם שיודע רק לדבר בעברית צחה".
לפואד היה לב ושכל ישר, הוא ראה דברים כהווייתם, לא ראה את הדברים מתוך אינטואיציה, אלא הבין ותפס מיד את הנקודה העיקרית בנושאים שעל הפרק. הוא התבונן בצורה נכונה על החברה הישראלית ולא ניסה לראות בה את מה שאין - רק כי זה משרת אג'נדה. זה היה סוד כוחו שהפך לעשייה משמעותית, אמור מעט ועשה הרבה, ומכאן הודבקה לו התווית של הבולדוזר. הוא לא נזקק לבסס את מעמדו על יישור קו עם הטרנדים הפוליטיים, כדי לצבור פופולריות מעושה.
הוא היה בין היחידים מהפוליטיקאים היהודים, שדיבר וקרא ערבית על-בורייה, והבין היטב את העולם הערבי ואת תרבותו ושאיפותיו האמיתיות. גם כאן הישירות והבהירות עמדו לזכותו, והוא לא נדרש לניתוחים מלומדים מזווית מבט אחרת. לכן הפך להיות בר סמכא בנושאים אלו, וברגע האמת ובשעת הצורך, נתנו בו ראשי המערכות אמון כמוביל מדיניות ואיש קשר עם העולם הערבי. כך היה כאשר שימש כמפקד יהודה ושומרון, ואחר כך כמתאם הפעולות בשטחים, או כשהיה אחראי על דרום לבנון או כשליח הממשלה שקיים ושימר את הקשר עם נשיא מצרים מובארכ.
העוצמה הזו היתה סוד כוחו המנהיגותי, היא נחוצה מאד בנוף של ההנהגה. יהי זכרו ברוך.
הכותב הוא ראש ישיבת ההסדר "מאיר הראל" במודיעין ואופקים הרב, אל"מ מיל', אליעזר שנוולד