מחר תעצור מדינת ישראל את נשימתה ותחכה להכרעת דינו של החייל אלאור אזריה. משפטו של אזריה, החשוד בירי מחבל מנוטרל, גרר עימו מחלוקות וויכוחים סוערים בין אלה שמבחינתם הוא אשם ודאי ובין הסוברים שמדובר בלוחם שרק עשה את תפקידו וגם אם טעה, הוא לבטח לא צריך להיתלות בכיכר העיר.
מי שסבלו יותר מכולם מאור הזרקורים ומצריבת פרסום הפרשה, הם בני משפחתו של אזריה. אחותו של אלאור, אתי אזריה, פרסמה הבוקר (ג') מכתב בו סיפרה על תחושותיה ותחושות שאר בני המשפחה.
"שנתיים לפני הגיוס, התחלת להתאמן בגשם בשמש, לפנות בוקר ובלילה כדי לעבור את מבחני הלחימה ולהתקבל לשם.
שנה לפני הגיוס זה המשיך רק הרבה יותר חזק ובכל הכוח המוטיבציה עלתה וההתרגשות גברה לך...
לילה לפני הגיוס כבר לא נרדמת אבל הכרחת את עצמך כי אתה חייב לתת את כל כולך למה שאתה הכי רוצה בעולם להילחם למען מדינת ישראל...
התעוררנו מוקדם מאוד בבוקר כולנו נרגשים וגאים כל כך, ואתה לבשת את החיוך מלאך הזה שלך כמו כל יום מאז שנולדת, יצאת מהבית עם התיק הענק הזה על גבך כולך מלא בהתרגשות וגאווה.
ההורים ודוד ויקטור מאחוריך ברגשות מעורבים חוששים, לחוצים ומתרגשים, אנחנו האחים הולכים אחריך בגאווה ראש מורם, אחינו הקטן הבן זקונים הולך להיות לוחם למען המדינה!!!
ופה זה התחיל...
הצילום הזה שלעולם לא ייצא לי מהזיכרון שנייה לפני שעלית לאוטובוס, החיוך הענק הזה, כולנו בכינו מהתרגשות והתחלת להרגיע אותנו לחבק אותנו...
עלית לאוטובוס...
רק אנחנו יודעים כמה קשה נלחמת כדי לשמור על תפקידך כלוחם, עם ברך שעושה לך בעיות וכל יום בלילה היית סובל מכאבים אבל לא ויתרת, כי אתה פה למען המולדת. כל הגדוד שלך יכול להעיד עליך אחי הקטן שלא ידעת לומר לא! אם זה במשמרות כדי שאחר יוכל לצאת לאפטר או לסופ"ש בבית, אם זה להחליף מישהו שהיה חולה ורצית שינוח למרות שהיית אחרי שמירה אתה בעצמך!
בכל המסעות שיכולת להיות ראשון בחרת להיות אחרון עם מי שמאוד קשה לו ולעודד אותו שימשיך, אני יכולה לרשום ספר על הלב הזה המיוחד שלך חיים שלי...
לאחר שנה קיבלת מצטיין גדודי...קיבלת את תפקיד החופל...
ואז היום הארור 24.3.16 היום שביצעת את המוטל עלייך והצלת חיים וירית במחבל שהתחיל לזוז עם מעיל שחור ונפוח ביום חם.
מאז השמיים נפלו עלינו, התמונה שלך מובל באזיקים ילד בן 19 שרק מוטיבציה ונתינה היה לו לצבא בשניות הכל התהפך באכזבה וכאב על שהפקירו אותו בשטח...
10 חודשים שאתה במעצר, עשרה חודשים שחתכו לך את הכנפיים ולקחו חירותך...
10 חודשים שאתה רואה חוסר צדק!
מחר 4.1.2017 זה קורה הכרעת דינך...
אני רוצה לומר לך חיים שלי שאני פוחדת וכואבת כל כך אבל אם זאת יודעת שיש שופט אחד בלבד וזה אבא שבשמיים, והוא שומר על ילדיו...
אז אבא היקר, הקב"ה בבקשה החזר אותו הביתה מחר החזר אותו למקומו הטבעי, החזר לו את הכנפיים והחיוך המתוק...החזר לנו את האור לחיים!
עם ישראל היקר אנא ממכם הדליקו נר והתפללו חזק לבורא עולם שיחזיר לנו את הילד של כולנו.
אני אוהבת אותך,
אלאור שלי"