הפריימריז לבית היהודי: כמה זה עלה למתמודדים?

סערות הפריימריז בבית היהודי עדיין בעיצומן, רבים מאלו שראו את עצמם כראויים להיות ברשימה מצאו את עצמם מחוצה לה. שלושה שבועות לאחר קיומן בדקנו את הכספים שהוצאו ומתפרסמים במסד הנתונים של מבקר המדינה.

אחת המסקנות המפתיעות מבחינה של הנתונים של מבקר המדינה היא אין קשר ישיר בין ההשקעה הכספית לבין ההצלחה בקלפי בסופו של דבר. כמה מהמועמדים שלא הצליחו להשתחל ברשימה השקיעו מאות אלפי שקלים בקמפיין ואילו כמה מאלו שהשקיעו עשרות בודדות של אלפי שקלים הצליחו לקבל ניקוד גבוה ולהגיע למקום ריאלי.

האכזבה של 'המשקיענים' מובנת הן מהבחינה האישית והן בשל סכומי העתק אותם השקיעו במהלך הקמפיין. דירגנו את המפסידים הגדולים בהשוואה של סכומי הכסף אותם הוציאו אל מול מספר הנקודות בו זכו בפריימריז.

(צילום: shutterstock)

המוביל במד חוסר היעילות הכלכלי - סמנכ"ל מועצת יש"ע, יגאל דילמוני, שנמצא מטחווי קשת ממקום בכנסת, הוא השקיע 110 אלף ש"ח וזכה ב-3604 נקודות בלבד, 30.5 ש"ח לכל נקודה.

מתמודד נוסף שככל הנראה מאוכזב הוא שמעון ריקלין שקיבל 6348 נקודות בלבד אך השקיע 180 אלף ש"ח מכיסו הפרטי. על פי החישוב הוציא ריקלין על כל נקודה 28.35 ש"ח ולמרות זאת הוא רחוק מאד מכניסה לכנסת. ריקלין הודיע אתמול כי בשל שריון אוחנה הוא פורש מהסיוע לקמפיין הבית היהודי אך ייתכן והשינוי ברשימה עם פרישתו של אוחנה יחזיר אותו לפעילות המטה.

אחד המובילים בדירוג המפסידים של הבית היהודי הוא המועמד זאב שוורץ שהוציא מכיסו 100 אלף ש"ח וקיבל 4180 נקודות בלבד - כמעט 24 ש"ח על כל נקודה.

אחד המאוכזבים הראשיים אתמול, דני דיין, קיבל 14,699 נקודות והצליח להשתחל רק למקום ה-12 לפני השריונים שלאחריהם נדחק אל העשירייה השלישית. דיין קיווה שבנט ישריין עבורו את המקום ה-8 אך כשזה הוצע לאוחנה ואילו לדיין הוצע המקום ה-17 החליט לפרוש.

מבחינה כלכלית לדיין יש את כל הסיבות להיות מאוכזב. על פי נתוני מבקר המדינה הוציא דיין 350 אלף ש"ח שיצאו על פי הדיווח מכיסו הפרטי של דיין. בחלוקה לפי נקודה, נמצא כי דיין השקיע כמעט 24 ש"ח על כל נקודה לזכותו. כנראה לא אחת ההשקעות בהן גאה דיין.

(צילום: דוברות)

מועמד נוסף שיכול לחוש אכזבה עמוקה הוא רונן שובל שממוקם במקום ה-16 הגבולי. על פי נתוני המבקר הוציא שובל 357,985 ש"ח הסכום הגבוה מבין כל המתמודדים. בחלוקה לנקודה, שובל קיבל 19,726 כלומר השקעה של 18.2 שקלים לכל נקודה, השקעה שכאמור לא הספיקה להביא אותו אל מקום בו הוא יהיה מובטח לכנסת הבאה.

המועמדת שרה אליאש השקיעה 130 אלף ש"ח וקיבלה בתמורה 8225 נקודות בלבד, כ-15 ש"ח עבור כל נקודה שלא הספיקו לה בכדי להיכנס לרשימה. בנט בחר לשריין את ד"ר ענת רוט למקום ה-14 ובכך דחק את אליאש ושילת מחוץ לרשימה. רוט עצמה הוציאה 38,500 ש"ח וזכתה ב6,961 נקודות, 5.5 ש"ח לכל נקודה.

מפסיד גדול נוסף הוא אביחי בוארון שהוציא מכיסו 200 אלף ש"ח ושובץ לבסוף במקום ה-17 הלא ריאלי על פי הסקרים. בוארון קיבל 19,403 נקודות מחברי המפלגה, 10.3 ש"ח על כל נקודה. סכום שכאמור לא הספיק לו כדי להשתחל למקום ריאלי. עם זאת, יש לציין כי ביחס לכמות הפרסומות ופעילויות יחסי הציבור שבוארון הפעיל בחודש לפני הבחירות מדובר בסכום מפתיע בצניעותו, כשבגלי צה"ל דיווחו כבר באמצע הדרך שהוא חורג מכמות הכספים המותרת לו - כ-400 אלף ש"ח.

(צילום: דוברות)

מנגד, יש גם את אלו שהשקיעו סכומים גבוהים אך ראו ברכה בעמלם, איילת שקד השקיעה 282,464 ש"ח אך הובילה במקום הראשון כשהיא גורפת 48,442 נקודות, 5.8 ש"ח לכל נקודה. הרב אלי בן דהן, שהגיע למקום השני השקיע אף הוא סכום דומה של 280 אלף ש"ח וזכה ב- 47374 נקודות, 5.7 ש"ח לנקודה.

אחד המפתיעים מהבחינה הכלכלית היה ח"כ מוטי יוגב, שהגיע בפריימריז למקום החמישי עם 26,985 נקודות שלמענם השקיע 21,400 ש"ח בלבד פחות מ-80 אג' לכל נקודה מה שמוכיח באופן נחרץ כי אין קשר ישיר בין ההשקעה הכספית לבין התוצאה בקלפי.

(צילום: פלאש 90)

מבחינה מעמיקה של הרשימה הסופית עולה שבכדי להיכנס לכנסת למקום ריאלי לאחר השריונים היה צורך במתכון הכפול - סכומים גבוהים יחסית ופרופיל ציבורי גבוה + עשייה מוכחת בתוך כתלי המפלגה. התחושה של המועמדים המאוכזבים שהם הונו על ידי בנט, הפריימריז אמנם התקיים אך בפועל השפעתו הממשית על הרשימה הייתה נמוכה מאד.

השריונים לתקומה ולנשים בתוספת השריונים של בנט הפכו את המאבק על 3-4 מקומות בלבד והסיכוי להתברג במקום ריאלי הפך ללא ריאלי בעליל כפי שלמדו על בשרם רונן שובל ודני דיין שזכו לאורך הקמפיין לחיבוק חם מבנט והיה נראה שמקומם ישוריין גם אם יכשלו מלהשיג את מספר הקולות הנדרש.

ובפן המוסרי, סכומי הכסף האדירים ש"נשרפו" במהלך הבחירות המקדימות מחזקים את התדמית האליטיסטית של המפלגה ורבים חשים שהיה מן הראוי להגביל את הסכומים וליצור משהו שונה ונקי יותר כפי שבנט אוהב להציג את הבית היהודי.