העותרים בבג"ץ עמונה הגישו תגובה לבקשת המדינה, בנוגע לדחיית מועד הפינוי של עמונה בשבעה חודשים. העותרים, פלסטינים שטענו לבעלות על הקרקעות עליהן בנוי היישוב עמונה, כתבו כי מדובר בבקשה פוליטית הנובעת משיקולים קואליציוניים וכי היענות לה תפגע בקורבנות האמיתיים- הפלסטינים, כמו גם בשלטון החוק ובמעמדו של בית המשפט העליון.
"היענות לבקשת המשיבים היא פגיעה חמורה, כואבת ובלתי מוצדקת במי שהם הקרבנות של פרשת עמונה: בעלי האדמות הפלסטינים, העותרים ובני קהילתם שממתינים זה שני עשורים לחזור לאדמתם", נכתב בתגובת העותרים לבג"ץ.
התגובה הוגשה באמצעות עורכי הדין מיכאל ספרד ושלומי זכריה מהצוות המשפטי של ארגון 'יש דין', ארגון לזכויות אדם שמסייע לפלסטינים לדרוש בעלות על קרקעות ביהודה ושומרון. "בקשה זו היא בושה; בושה למבקשים, בושה לאזרחי המדינה ובושה ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליטות שהעזו לשתף פעולה עם תפירה גסה של תירוצים", נכתב בבקשה והודגש כי בקשת הדחייה של המדינה נבעה מחשש למשבר קואליציוני.
העותרים ציינו כי למדינה ניתנו כבר שנתיים שלמות לדאוג לפתרון חלופי למתיישבי עמונה. ביחס לאפשרות להעתקת היישוב לקרקעות הסמוכות ליישוב שבות רחל, אמרו העותרים כי הקמת התנחלות חדשה מנוגדת גם היא למשפט הבינלאומי ובכל מקרה תיערך יותר משבעה חודשים.
ביחס למתווה נכסי נפקדים, כתבו העותרים בתגובתם כי מדובר בחלופה בלתי חוקית שלא עברה את אישור היועץ המשפטי לממשלה והיא מנוגדת לחוק הבינלאומי. בנוסף, נמצאו בעלים למרבית הקרקעות שהיו אמורות להוות פתרון לעמונה במסגרת המתווה ולכן הוא אינו ישים יותר.
העותרים ציינו כי חוות הדעת של השב"כ, שאומרת כי פינוי עמונה עלול להיות כלול בעימותים אלימים, מהווה כניעה לטרור וקבלת חוות הדעת כסיבה לדחיית הפינוי מעודדת אלימות.
"פסקי דין, אינם בגדר המלצה, וביצועם במועד שנקבע להם היא חובה", נכתב בתגובה לבקשת המדינה. "העובדה היא כי פעם אחר פעם מנסה המדינה להתחכם לפסקי הדין של בית המשפט הגבוה לצדק בקשר לבנייה בלתי חוקית של ישראלים על אדמות פרטיות של פלסטינים בשטח הכבוש. בקשות דחיית מועדים לביצוע פסקי דין בתחום זה הפכו לנורמה למרבה הבושה והצער. נורמה פסולה שיש לעקור אותה לאלתר לפני שתגרום לנגע המסכן באופן ממשי את שלטון החוק".