הממשלה אישרה את הארכת שעון הקיץ - עוד השנה

על פי ההצעה, שעון הקיץ יחול עד סוף אוקטובר במקום הנהוג כיום. ח"כים דתיים מתנגדים מחשש לפגיעה במתפללים. ח"כ כלפה: "הארכת שעון הקיץ תעמיד את הדתיים בפני בחירה בין תפילה לעבודה"

חדשות כיפה יונתן אוריך, כיפה 23/06/13 12:30 טו בתמוז התשעג

הממשלה אישרה את הארכת שעון הקיץ - עוד השנה
shutterstock, צילום: shutterstock

הממשלה אישרה היום (א') את שעון הקיץ החדש - כך שיחול כמקובל במדינות אירופה עד סוף חודש אוקטובר. ההצעה תכנס לתוקף עוד השנה.

על פי החוק החדש, שהעביר שר הפנים גדעון סער, שעון הקיץ יחול עד סוף אוקטובר במקום הנהוג כיום (מסוף מרץ עד תחילת אוקטובר). המשמעות המעשית של הארכת שעון הקיץ היא ששעת החשיכה תידחה בשעה בחודש זה (במקום שקיעה בשעה 17:00 לערך השקיעה תהיה בשעה 18:00 לערך). כבר מחר צפוייה להתקיים קריאה ראשונה במליאת הכנסת לאישור חוק שעון הקיץ הנוכחי.

ח“כים דתיים כבר הביעו התנגדות לשינוי, בטענה כי הוא יפגע במתפללים. ח“כ זבולון כלפה שיגר מכתב לשר סער, בו כתב כי ”הארכת שעון הקיץ אל החורף טובה לעובדים אמידים, היוצאים לעבודתם בשעה מאוחרת, אך עלולה לפגוע בעובדי כפיים, היוצאים לעבודתם השכם בבוקר, ויאלצו לעשות את דרכם באפילה גמורה. נוסף לכך, עלולה להיות פגיעה בציבור שומרי המצוות מאחר ובסוף חודש אוקטובר ניתן יהיה להתפלל שחרית רק בסביבות השעה 06:45 (שעת הזריחה) והארכת שעון הקיץ תעמיד אותם בפני בחירה: תפילה או עבודה“.

תנועת ”נאמני תורה ועבודה“, אשר ייעצה לוועדה הממונה על שעון הקיץ, מסרה בתגובה כי ”מדינת ישראל אינה צריכה לקבל החלטות לפי שיקולי נוחות שאין להם דבר עם ההלכה מלבד עניין של טעם וריח. יתרה מכך, ה"נוחות" לכאורה המוצגת בשמם של אנשים דתיים הינה סובייקטיבית ולכל אדם דתי יש העדפות שונות לזמני כניסה ויציאה של צומות, קימה לתפילה, אמירת סליחות וכו'. העדפות אלו משתנות מאדם דתי אחד למשנהו בהתאם למנהגיו, גילו, ילדיו הקטנים, שעות עבודתו וכדומה... כך למשל ביחס להצגת הדבר כמפריע לתפילת שחרית למשכימי קום. לפי ההלכה ניתן להתפלל לפני הנץ החמה וכך נהגו בעבר רוב הציבור - בניגוד ל"ותיקים" שהיו נוהגים להתפלל מאוחר יותר עם הנץ החמה. מעבר לכך, אותו איחור בשעה גם משפיע ותורם להיבטים אחרים כמו הארכת סוף זמן ק"ש, זמן מנחה וכו'. כאנשים שומרי מצוות אנו נצום את יום הכיפורים גם אם יצא שעה לפני או שעה אחרי. ראוי כי המדינה תתחשב בציבור הדתי בסוגיות עקרוניות ומהותיות יותר מאשר בסוגייה זו“.