אחרי הצעת החוק למינויו של רב ראשי אחד בלבד, מוציא המכון לאסטרטגיה ציונית דו"ח חדש לפיו כפילות עדתית פוגעת ברבנות הראשית עצמה. הדו"ח החדש סוקר את ההתפתחות ההיסטורית של החוקים, התקנות ופסקי הדין של נוהל הכפילות העדתית ברבנות הראשית וברבנות המקומית ומצביע על שלוש סיבות מרכזיות לביטולו.
"תהליך קיבוץ הגלויות של העם היהודי במאה העשרים הביא לשינוי מהותי בתפקיד הרבנות", נכתב בדו"ח וצוין כי עד תקופה זו היה נהוג היה שבכל קהילה או עיר מכהן רב אחד בלבד המכונה "מרא דאתרא" ואילו מינוי שני רבנים - אשכנזי וספרדי, החל לראשונה בעיר יפו ב-1911 ולאחר מכן לרבנות הראשית לישראל ב-1921 שבכך יצר את הכפילות העדתית הנהוגה עד היום ברבנות הראשית וברשויות מקומיות רבות.
בדו"ח החדש של המכון טוענים כי הכפילות העדתית ברבנות מחזקת את הפילוג בין העדות בישראל "יסודו של נוהל הכפילות הוא בצורך של העדות השונות במינוי רב המזוהה עם העדה שלהם. אך למעשה כבר בעת ייסוד הרבנות הראשית הועלתה התקווה שהצורך בכפילות העדתית ייעלם במהרה" נכתב בדו"ח "קשה למצוא אינדיקציה לשאלה האם הצורך עדיין קיים, אך מטענות של ועדות מקצועיות שדנו בנושא, חברי כנסת מכל קשת המפלגות ורבנים חשובים, נראה כי בשנת 2014 כבר אין לציבור צורך ממשי בכהונתם של שני רבנים מעדות שונות". עוד טוענים במכון כי "העלייה באחוז הנישואים הבין-עדתיים יוצרת מצב שבו בעתיד הנראה לעין ייאלץ בג"צ להכריע בשאלה מי נחשב אשכנזי ומי נחשב ספרדי". עוד טענו במכון כי הכפילות העדתית מותירה את העדה התימנית ללא שייכות לרבנות. "הכפילות העדתית גורמת להדרתן של עדות כדוגמת העדה התימנית שאינן רואות את עצמן משויכות למסורת האשכנזית או הספרדית, וכבר בזמן קום המדינה טענו נציגי העדה התימנית שיש לבטל את הכפילות ולמנות רב אחד בלבד, ללא קשר למוצאו העדתי".
בדו"ח ציינו כי במסורת היהודית והדמוקרטית גם יחד מקובל כי "אין שני מלכים משמשים בכתר אחד", ולכן לכל תפקיד הנהגה הדורש קבלת החלטות ביצועיות ממונה אדם אחד בלבד למעט ברבנות הראשית. "הניסיון מורה שבערים רבות - ולעתים אף ברבנות הראשית, כהונה של שני רבנים במקביל הביאה למחלוקות רבות ואף לאיבה בין הרבנים, ופגעה בשירותי הדת הניתנים לתושבים כדוגמת מערך הכשרות" נכתב בדו"ח.
המכון לאסטרטגיה ציונית מצביע על בזבוז משאבים שגורם הכפל העדתי שיוצר נטל כלכלי על המועצות הדתיות. "תקציב המועצות הדתיות נקבע ללא קשר לכמות הרבנים המכהנים בעיר. מבקר המדינה הצביע כבר ב-2001 על כך שהמועצות הדתיות בערים קטנות ובמועצות מקומיות, מתקשות לעמוד בנטל הכלכלי של תשלום שכרם של שני רבנים" נכתב בדו"ח "הנתונים מלמדים כי שכרם של הרבנים ביישובים שבהם מכהנים שני רבנים עומד כיום על יותר ממיליון שקלים בממוצע ליישוב. עבור יותר מ-60% מהיישובים הללו מדובר ביותר מ-30% מתקציב המועצה הדתית".