היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין הגיש את תשובתו לבג"צ בנושא המסעדות בעלות הכשרות האלטרנטיבית, וקבע כי בתי אוכל שכאלו לא יקנסו ולא יוגשו נגדם כתבי אישום אם לא יציגו את המסעדה במילה כשר אלא כמפוקח או מושגח.
"לנוכח נוסחו של החוק, ובשים לב לזהירות הנדרשת שעה שעסקינן בפלילים, לא יוגשו, במצב בחקיקתי הקיים הודעות תשלום קנס או כתבי אישום, כנגד בעלי בתי אוכל שלא יציגו את בית האוכל במילה "כשר", אך יציגוהו כ"מפוקח או מושגח על ידי גורם פלוני" או במילים דומות, וזאת בכפוף לכך שיובהר בצורה מפורשת, ברורה ובולטת, באופן שאינו עלול להטעות את האדם הסביר, כי מסמך זה אינו מהווה תעודת הכשר מטעם הרבנות הראשית לישראל, או מטעם גורם אחר המוסמך ליתן תעודת הכשר", קבע ויינשטיין.
מדובר בבג"צ אשר נידון בימים אלו באשר לשאלה האם מותר למסעדות ובתי קפה להציג תעודת כשרות אלטרנטיבית. בעוד היועמ"ש קובע כי הדבר מותר מבחינה חוקית, קובעים ברבנות הראשית כי אסור שהדבר יתרחש. בשבוע שעבר אמור היה לעלות לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה תיקון לחוק הכשרות אשר היה קובע כי רק לרבנות הראשית מותר להציג תעודות כשרות, אך החוק לא עלה בסופו של דבר".
הרבנות הראשית הגישה אף היא את עמדתה לבג"צ היום, וקבעה כי "המחוקק ביקש ליצור סטנדרטיזציה מוסדית ממלכתית בתחום הכשרות, וזאת במטרה לשמור על האינטרס הציבורי ולהגן על ציבור שומרי הכשרות. אופן הסדרה ממלכתית זו בא לידי ביטוי בין היתר ביצירת מתווה אחיד למתן שירותי כשרות ממלכתיים. קביעת הגורמים המוסמכים לתת תעודת הכשר, הסדרת אופן ביצוע הפיקוח הכשרותי בבית האוכל, וקביעת איסור להציג בין השאר בית אוכל ככשר אם לא ניתנה לו תעודת הכשר בידי הגורם המוסמך".
"ככל שבעל בית אוכל יציג עצמו ככשר, ולא ישמור בפועל על נהלי הכשרות מכל סיבה שהיא, קהל הצרכנים, ככלל, לא יוכל לדעת על כך", קבעו ברבנות הראשית. "כשם שלעניין תפילין או מזוזות, נוכח פוטנציאל ההונאה המשמעותי בייצורם, ביקש המחוקק לוודא שהם אכן עומדים בדרישות ההלכה, ואסר על מכירתם או הפצתם בלא שהרבנות המוסמכת וידאה את כשרותם, כך גם לעניין כשרות המזון".
ברבנות הוסיפו והדגישו כי "קבלת העתירה עשויה להוביל לריבוי גופי כשרות פרטיים וממילא לריבוי תעודות שונות שתוצגנה בבתי האוכל אשר נושאות מצגים כשרותיים מסוגים שונים, דבר שיוביל לבלבול בקרב ציבור שומרי הכשרות, שלרובו אין כלים כדי לבדוק את טיב הכשרות בבית האוכל. הטעיית כשרות עבור צרכן שומר כשרות, מהווה פגיעה של ממש באמונתו, ברגשותיו ובמצפונו".