"הגיעו מים עד נפש, נמאס לנו מש"ס"

במשך שנים ראתה העיר אילת את הציבור הדתי רק בנופשים של חג החנוכה. אלא שמבלי ששמנו לב, האוכלוסייה הדתית בעיר התיירות הדרומית, גדלה באופן ניכר בשנים האחרונות. ישיבת הסדר, ישיבה תיכונית ואולפנא הם כבר מוסדות ותיקים לצד בתי כנסת רבים וגרעין תורני פעיל. מי שזיהה את הפוטנציאל היא מפלגת הבית היהודי שלאחר הבחירות האחרונות הבינה שעיריית אילת היא זירה שבהחלט שווה להתמודד עליה.

במשך שנים האוכלוסייה הדתית הדלה בעיר אפשרה למפלגת ש"ס לתפוס בעלות על אגף הדתות בעירייה ושליטה בתקציבי הדתות. בבחירות האחרונות נפל דבר, אם בבחירות הקודמות קיבלו הבית היהודי בעיר רק 400 קולות הרי שבבחירות האחרונות כבר קיבלו 1700 בעוד שש"ס קיבלה 1550 כך שלראשונה בהיסטוריה של העיר הבית היהודי-מפד"ל עולים על חבריהם החרדים. המספרים הנמוכים אולי מעלים בכם חיוך אך ביחס לעיר הקטנה מדובר על מספרים משמעותיים כאשר מנדט אחד במועצת העיר שווה לכ-800 קולות בלבד. אם נוסיף את 350 הקולות שקיבלה 'עצמה לישראל' ו248 שקיבל הרב אמסלם הרי שלבית היהודי נוצרה אפשרות לא מבוטלת לגרוף שלושה מנדטים בעירייה.

במפלגת הבית היהודי לא מסתמכים רק על כוחה של המפלגה בעיר, אלא גם על קריסת היריבים. מפלגת ש"ס בעיר התפלגה לשתי מפלגות נפרדות - ש"ס ו'אורח חיים'. ובכך פיצלה ש"ס את כוחה, וחיזקה את מפלגת 'הבית היהודי'. מפלגות 'יש עתיד' ו'מרצ' שצפו מהצד וראו את עליית הסרוגים בעיר, הציעו לחברי 'הבית היהודי' להתאחד סביב מצע שבמרכזו יעמדו חינוך וערכים. בבית היהודי סרבו.

לא רק תיירים (צילום: שאטרסטוק)

מי שמוביל את המהפכה הפוליטית הצפויה בעיר הוא יו"ר הסניף המקומי של המפלגה, הרב דוד שנה, איש עשייה מוכר בעיר, שהגיע לאילת בשליחותו של הרב מרדכי אליהו לפני 11 שנים. "הרמתי גבה, אמרתי לרב אליהו 'מה לעיר אילת ולאדם דתי? אפילו בית הספר, שם הייתי אמור ללמד, הוא מעורב'. הרב אליהו אמר לי 'אתה תלך לשם בכל זאת" מספר הרב שנה. לצד פעילותו החינוכית הענפה ותפקודו כאחראי אגף הכשרות בעיר במשך 8 שנים, לרב שנה תכנית ברדיו האזורי וטור במקומון בעיר. בתיכון למד הרב שנה, עם ח"כ אבי וורצמן ובישיבה הגבוהה למד לצידו של ניר אורבך, מנכ"ל מפלגת הבית היהודי, כך שקשרים במפלגת האם לא חסרים.

"בשנים האחרונות ישנה תופעה באילת שלדעתי מתרחשת בכל הארץ, התופעה הדתית" מאבחן הרב שנה. "בכל שנתיים בממוצע קם בעיר בית כנסת חדש וגדוש מתפללים, נפתחים עוד ועוד שיעורי תורה ובהם לסטודנטים חילונים ובסליחות בבתי הכנסת 90% היו נערים עם עגילים וקעקועים. הציבור האילתי לא דומה לתיירים בעיר, מדובר על ציבור מסורתי וחם בלי כל טיפת אנטי כלפי היהדות".

(הרב שנה ובנט)

ראש עיריית אילת הנוכחי, מאיר יצחק הלוי, הוא כריש בחירות השומר על מעמדו קדנציה שניה ברציפות , וככל הנראה למרות הקרב הקשה והצמוד ימשיך ככל הנראה גם לקדנציה השלישית.

בבית היהודי לא מביעים תמיכה באף אחד מהמתמודדים לראשות העיר, אך הרב שנה לא חוסך ביקורת מראש העיר הנוכחי "הפועל אילת קיבלה תקציב של מיליון שקלים, מועדון השייט בעיר קיבל 800 אלף שקלים ואילו ישיבת ההסדר קיבלה רק 90 אלף שקלים, זה יחס הוגן במדינה יהודית?" אומר הרב שנה "ראש העיר מכנה את תלמידי הישיבה 'יהלומים' אך מתקצב אותם באופן לא שוויוני".

דבריו החריפים כלפי ראש העיר הם טיפה זעומה מול הביקורת אותה הוא מטיח כלפי ש"ס. "הגיעו מים עד נפש, נמאס לנו מש"ס" הוא אומר, "ש"ס נמצאים בעירייה ארבע קדנציות והציבור מכיר אותם ואת ההתנהלות שלהם ונמאס לו. נגד יו"ר המועצה הדתית מטעם ש"ס הוגש כתב אישום על קבלת דבר במרמה על כך שהשכיר רכב לשימושו של מספר אחת ברשימה של ש"ס וכל זה על חשבון המועצה. די, מספיק. אנחנו מתכוונים לקחת מש"ס את מועצה הדתית ולהפסיק את השחיתות".

בדומה למפלגת האם הארצית, מספר שתיים אחרי הרב שנה היא רוחל'ה שפיגל, אישה שאינה דתייה המכהנת כיו"ר "ויצו" בעיר ופועלת למען קידום מעמד האישה, חינוך ורווחה בעיר מטעם הארגון. המטרות העיקריות של הבית היהודי לקדנציה הקרובה הם דגש על חינוך וערכי יהדות בעיר, עידוד גיוס לצה"ל שירד בשנים האחרונות, טיפול בנזקי ענף המוניות בעיר, רווחה ועוד.

מה גורם לרב ואיש חינוך להפוך עורו ולהיות פוליטיקאי?
"אני רב שרץ לבחירות כרב. מי שדרבן אותי הוא הרב שמואל אליהו רבה של צפת שאמר לי שאני חייב לרוץ לבחירות בעיר ולעשות פה שינוי. לקחתי החלטה שהיא לא פשוטה לי וגם לא למשפחה. אנחנו מנהלים מערכת בחירות ללא הכפשות, אנחנו מכוונים רק לטוב ובסופו של דבר רבות מנשות המתמודדים מגיעות לשיעורי תורה שלי כך שאנחנו באמת מיודדים. אנחנו רוצים לעשות שינוי באילת והוא אפשרי, אנחנו ממש רואים את זה. מיד אחרי הבחירות אנחנו נתחיל בעבודה והשינוי הזה יקרה".

לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il