הגדת סרייבו והגדת ריילנדס מוצגות ב´גלריה האחרת´

ב"גלריה האחרת" במכללת תלפיות בחולון נפתחה לקראת חג הפסח תערוכה ייחודית של אמנות קליגרפית, פרי עבודתן של הסטודנטיות במסלול לאמנות במכללה. במסגרת התערוכה בכל שולחן ניצב העתק מדויק (המכונה "פקסימיליה") של כתב יד עתיק. בין כתבי היד המצויים בתערוכה כפקסימיליות: הגדת סרייבו והגדת ריילנדס שהופקו בספרד בסביבות שנת 1330 והגדת לונדון האשכנזית שנוצרה על-ידי יואל בן שמעון האשכנזי באיטליה סביבות שנות 1460.

בתערוכה שנפתחה ב''גלריה האחרת'' במכללת תלפיות מוצגים ספרונים מעוטרים, תפורים וכרוכים פרי עבודתן של סטודנטיות במסלול לאמנות במכללת תלפיות בראשותו של ד''ר מתי פישר. הספרונים נעשו במסגרת קורס בין-תחומי המשלב עיון ומעשה ועוסק במלאכת הסופרים העברית. אוצרת התערוכה היא ד"ר דליה רות הלפרין שגם הגתה והובילה את הקורס : אמנות ויהדות מיקרוגרפיה וקליגרפיה. לצד הספרונים מוצגים העתקים מדויקים ("פקסימיליות") של הגדות לפסח ושל כתבי יד מימי הביניים והרנסנס.

הקורס, הפועל במסגרת "בית מדרש יוצר", שם לו למטרה לחבר את הסטודנטיות לתרבות "עם הספר" היהודית באמצעות לימוד התחומים העיוניים והמעשיים הקשורים לכתבי היד. בכל שולחן ניצב גם העתק מדויק (המכונה "פקסימיליה") של כתב יד עתיק הפתוח לדף רלוונטי ומסביבו הספרונים של הסטודנטיות. מעל השולחן תלוי פוסטר המסביר את הנושא העיטורי המוצג בשולחן.

הפקסימיליות של כתבי היד העתיקים הינם חלק מיצירות האמנות ששימשו כמודל לקורס וביניהם כתבי היד היהודיים הנודעים ביותר של ימי הביניים כגון "כתר דמשק" השמור כיום בספרייה הלאומית בירושלים שנכתב בשנת 1260 בבורגוס בספרד. כתבי יד נוספים המצויים בתערוכה כפקסימיליות הם הגדת סרייבו והגדת ריילנדס שהופקו בספרד בסביבות שנת 1330.

מוצגת גם הגדת לונדון האשכנזית שנוצרה על-ידי יואל בן שמעון האשכנזי באיטליה סביבות שנות 1460 ותנ"ך ליסבון אף הוא משלהי המאה ה-15. כתבי יד מעין אלו היו כלי ביטוי מרכזי של האמנות היהודית בימי הביניים ושימשו לא רק אמצעי לפאר את הטקסט אלא כללו באיוריהם אף פולמוס חזותי כנגד הנצרות וחיזוק עמדת היהדות.

ראש המכללה בנימין בהגון: ''ערב חג החירות, הציגו הסטודנטיות שלקחו לעצמן חרות אמנותית בחיבור יהודי אמיתי בין עבר להווה ותערוכה ובה עבודות המהוות גאווה למסלול לאמנות בפרט ולמכללת תלפיות ככלל''.

ראש המסלול לאמנות, ד''ר מתי פישר ציין כי: ''באמצעות הכתיבה הנאה האותיות אינן רק ייצוג של מילים. הן גם מחזירות את הקורא למוחשות ולממשות של המציאות''".