נישואין הם מסע אל הלוא נודע. גם אם בני זוג חושפים התאמה מופלאה ביניהם בשעה שהם מחליטים להינשא - הדבר אינו מבטיח דבר ביחס לעתיד. שכן, כל אחד מהם משתנה בקצב אחר; הדינמיקה הפנימית ביניהם מתעצמת ונסוגה חליפות; למערכת הברית ביניהם נכנסים גם גורמים אחרים - למן הילדים שלהם עצמם, דרך המשפחות המעורבות, חוג הידידים וכדו'; ועוד שינויים רבים, שמטבע הדברים אינם ניתנים לצפייה מראש.
לפיכך הם אכן מסע משותף אל הלוא נודע, והם מחייבים כישורי חיים ייחודיים: תקשורת פתוחה וכנה, מיניות בריאה, שותפות ורגישות, ועוד אין ספור מרכיבים. כשאלה לא קיימים - מתגלעים בעיות קשות, שלעתים מזומנות מידי הופכים למשברים שלא ניתנים לאיחוי.
על כן, הדבר הנכון והטוב ביותר הוא להתכונן כראוי, לרכוש כלים יסודיים לחיים משותפים, להיות מודעים לקראת מה הולכים ומה נדרש כדי לקדם מצבים לא צפויים מראש. הורים המבקשים לתת את המתנה הטובה ביותר לילדיהם לקראת נישואין ייטיבו לעשות אם יעניקו להם סדנת הכנה ראויה וטובה לקראת הנישואין, שכן אין השקעה טובה ביותר בחיים המשותפים ביניהם.
האם זה עניינה של המדינה ? התשובה לכך מורכבת. נקודת המוצא שלי היא שהמדינה אינה צריכה להתערב בחיים הזוגיים של אזרחיה. היא צריכה ליצור את המרחב הראוי כדי שכל זוג יתכונן בדרכו שלו לקראת נישואיו, ויחליט בדרך שלו כיצד הוא מתכוון לצאת למסע הזה. אולם צריך לזכור כי כמעט תמיד - מחיר כישלון הנישואין מוטל על המדינה: המשמעות הכלכלית של תמיכה במשפחה חד הורית; המערכת הסבוכה של בתי דין ובתי משפט לענייני משפחה הקשורים בגירושין; המשמעות החמורה של הפירוד בין ההורים המשפיע על הילדים וכדו'. בשל כך, יש למדינה עניין כי חיי הנישואין יהיה יציבים, פוריים ומעצימים.
כיצד אפוא מיישבים נכון בין חובת המדינה להתרחק מכניסה לחיים הזוגיים, ובין החשיבות המרובה - גם מבחינתה - של הפיכת המשפחה לעוגן יציב ? היישוב הנכון הוא בכך שהמדינה יוצרת סביבה אוהדת ותומכת בהתכוננות ראויה לנישואין, ללא מעורבותה, אך עם הקלת האפשרויות לזוגות השונים לזכות בהכנה זו לפי בחירתם.
הצעת החוק החדשה, שרבני צהר היו מעורבים מאוד בהכנתה, מבקשת אפוא לקדם את האיזון הנכון הזה, ולהקל על מי שחפץ בכך להעצים את חיוניותה של המשפחה בישראל. "סוף מעשה במחשבה תחילה", ועוצמת מסע הנישואין תלויה הרבה מאוד בפתיחתו, וזהו השורש הרוחני והחברתי של הצעת החוק להחזר מס על הוצאות הכנה לנישואין. ולוואי ותעבור.