דתיים לאומיים, בלי כיפה

האם אכן הכיפה סרוגה היא המאפיין המגדיר של דתי לאומי? מסתבר שכבר לא. מחקר מקיף של צוות חוקרים בהובלת פרופ' תמר הרמן שהתבסס על ראיונות עם כמעט אלף משתתפים שהזדהו כשייכים למחנה הדתי לאומי (מתוך 4600 משתתפי המחקר כולו), מלמד, כי לפחות שליש מתוך אלו שמגדירים את עצמם כמזדהים/מזדהים מאד עם המחנה הדתי לאומי למרות שהם אינם דתיים.

המחקר נערך עבור המכון הישראלי לדמוקרטיה והוא יכול להסביר את העלייה במעמדו הפוליטי של הציבור הדתי לאומי בשנים האחרונות, דבר שמתבטא במיוחד בכוחה הגדול של מפלגת 'הבית היהודי' בראשותו של בנט שצפויה על פי הסקרים להתחזק עוד יותר בבחירות המתקרבות.

(צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)

על פי המחקר, 22% מקרב היהודים בישראל רואים בעצמם משתייכים למחנה הדתי לאומי. זאת כאמור, מבלי קשר בהכרח לרמת דתיותם. החוקרים שהופתעו מהנתון הגבוה ביצעו בדיקות חוזרות שאוששו את המסקנה. נתון זה יותר מכפול מהנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על פיהם רק 9.9% מגדירים את עצמם כדתיים. הסיבה להבדל הגדול הוא ניסוח השאלה, שכן רבים מזדהים בימים אלו עם ערכי הציונות הדתית למרות שבהגדרתם האישית הם אינם דתיים ויעידו על כך שלל המועמדים שאינם דתיים המתמודדים בפריימריז של הבית היהודי.

(צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)

על פי המחקר הגדירו את עצמם 32% אחוז מהנדגמים ששייכו את עצמם למחנה הדתי לאומי כדתיים לאומים, 24% דתיים מסורתיים ו-11% חרד"לים. שאר הנתונים שהפתיעו כאמור את עורכי הסקר לימדו כי 6% נוספים מגדירים את עצמם כחרדים והשאר 29% חילונים.

במחקר עולה מסקנה נוספת שמעלה ביקורת כלפי התנהלותו של נפתלי בנט בנושא תקומה, רק 42% מאלו שהגדירו את עצמם חרד"לים הצביעו עבור 'הבית היהודי' בבחירות האחרונות. נתון זה מציב את שריון 4 המקומות הריאליים עבור תקומה כהישג אדיר עבור אורי אריאל וחבריו.

(צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)

נתון נוסף מרתק עלה במחקר, לפיו, רבים בקבוצת המדגם טענו כי המגזר הדתי לאומי שילם מחיר חברתי פוליטי על דחיקתם של המזרחיים והאליטיזם במוקדי הכוח המגזרי.

דבר אחד איחד את רוב אלו שהגדירו את עצמם כמזדהים עם ערכי הציונות הדתית - ימניות. 78% מאלו שמגדירים את עצמם כדתיים לאומיים הם בעלי דעות ימניות וימניות מתונות. מנגד, רק 3% הגדירו את עצמם כבעלי עמדות שמאליות בנושאי מדינה וביטחון.