הועדה לביקורת המדינה דנה היום (ג') במצב השירות הלאומי-אזרחי. יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הדגישה כי השרות הלאומי הוא הדבר החשוב ביותר שיכול לקרות לחברה הישראלית, ומשמש מנוע צמיחה הכרחי וקריטי למי שלא הצליח או לא יכול להשתלב בשרות הצבאי". היא ציינה כי ע"פ דו"ח המבקר, ישנם כשלים ותקלות רבות - וקראה לפעול בהסכמה כי כל הגופים המפעילים מתנדבים ומתוקצבים ע"י המדינה, יהיו כפופים לגמרי לביקורת מבקר המדינה. אלהרר אף קראה לשקול להגדיר בחוק חובה לשרת שנתיים בשרות הלאומי, ופנתה במקביל לרשם העמותות לבדוק את הנתונים, המדאיגים לדבריה, בדו"ח האוצר על עמותות השרות.
יוסי הירש, נציג מבקר המדינה, הסתייג מהעובדה שהרשות המפקחת עוברת ממשרד ממשלתי אחד למשנהו במשך שנים רבות, והדבר גורם לדבריו, לתקלות רבות. הוא קרא להגדיר את מטרות השרות הלאומי ובעיקר לווסת את התקנים לפי צורך לאומי ולפי ראיה כוללת, כאשר כיום כל משרד ממשלתי מקצה תקנים לפי התקציב שהוא מייעד לכך.
שר שלום ג'רבי, מנכ"ל הרשות השרות הלאומי-אזרחי הבהיר כי הוא בהחלט בעד החלת סמכות המבקר על הגופים המפעילים. לדבריו, כיום לא רק גוף ממשלתי, אלא כל עמותה פרטית המוגדרת לתועלת הציבור וביש ברשותה כסף, יכולה לרכוש עלות של מתנדבת שרות. "אנחנו גוף מפקח ומאסדר, ולא מתקצבים ישירות תקנים של מתנדבים. בשירות כיום כ 8500 בנות דתיות, כ 4000 מתנדבים ומתנדבות לא-יהודיים, 800 בעלי צרכים מיוחדים, ועוד כמה עשרות בנים שקיבלו פטור מצה"ל. אין לנו סמכות לבדוק את העמותות ולא את שכר מנהליהן. אין מחסור בתקנים, אלא רק בבעלי צרכים מיוחדים, וכל המעוניין יכול להתנדב - אם כי לא תמיד במיקום ובתחום בו הוא מעוניין".
נציג משרד האוצר, רן רזניק, שערך את דו"ח האוצר בעניין עמותות השרות הלאומי, סיפר כי גילה "אי יעלות בשימוש במשאבים, שיבוץ יתר במקומות בהם לא היה צורך בהם, הוצאות תקורה ומנהליות גבוהות ועוד".
ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) הבהיר כי "אינני נגד מפעל השרות הלאומי, הוא חשוב וראוי מאד, אך נמצאו ממצאים חמורים בדו"ח משרד האוצר, כהוצאות שכר של מנכ"לים לעמותות (730 אלף ₪ ברוטו בשנה למשל, לאחד ממנהלי העמותות) ורכב צמוד מיבוא אישי. בנוסף גביית דמי ביטוח לאומי מהמדינה, שלא לצורך, עבור בנות הצעירות מגיל 18, וכן שיבוץ-שלא-לצורך במקומות מרוחקים דבר הגורר עלות גבוה בהרבה, ועוד". לוי קרא למבקר המדינה "לבדוק את חגיגות השכר של מנהלי עמותות השירות הלאומי".
ידעיה לוין, מנכ"ל עמותת השרות הלאומי "בת עמי", טען כי יש מחסור גדול בתקנים, בעיקר באוכלוסיות חלשות ונערות בסיכון. בהתייחס לדו"ח משרד האוצר, הוא הדגיש כי "מדובר בדו"ח שאינו הגון. לא ניתן להכפיש את כל השרות הלאומי בגלל מנכ"ל אחד עם שכר גבוה ומעוות. רשם העמותות צריך וחייב לבדוק עלות כזו, ואותו מנכ"ל צריך לתת את הדין. כל שאר העמותות מתנהלות בצניעות". לדבריו, על כל דירת בנות שרות העמותה מפסידה, כיוון שסעיף תקצוב הדיור מטעם המדינה, לא עודכן כבר 15 שנה, למרות עלייה חדה במדד הדיור. הוא הוסיף עוד כי מורה-חיילת מקבלת שכר למעלה מ-1300 ₪, בעוד בת שרות לאומי בתפקיד מקביל מקבלת רק 800 ₪. ירון לוץ, מנכ"ל האגודה להתנדבות הוסיף כי "נעשה כאן רצח אופי לשרות הלאומי, ומציג את העמותות כמושחתות. מעולם לא ניתן לנו להגיב על דו"ח האוצר ולא הוזמנו לשימוע וגם תחשיב הנתונים היה מוטעה".
שלום גנצר, הממונה על הביקורת במשרד הביטחון, הבהיר כי המשרד במגמת קיצוץ דרמטי של חיילים ביחידות פקידותיים, ולכן בנות השרות הלאומי מאזנות צרכים אלו. לדבריו, כיום יש כ-300 מתנדבות כאלו המשרתות באגף הרכש, סיוע ביטחוני, ליווי משפחות שכולות, קידום תשלומים לספקים, מוזיאונים ועוד. "היתרון הוא שהעסקה של בת שרות לאומי זולה בהרבה בעלות העסקה, וגם היא זוכה בשרות משמעותי ותרומה למדינה", אמר.
לדברי עדי שניר, מפורום השירות הלאומי, "השנה השנייה חשובה במיוחד לאנשים עם מוגבלות, כי כך הם מוכשרים להשתלבות בשוק התעסוקה" ואילו הרצל קבלו, מנהל תחום אוכלוסיות מיוחדות במשרד לביטחון הפנים, הוסיף כי כל מי שמתנדב משמש כשגריר של עצם השרות וההתנדבות, באוכלוסייה ממנה הוא בא.