מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, מפרסם היום, שני דוחות ביקורת בנושא מימון הבחירות המקדימות, הפריימריז, לכל המפלגות שערכו מסע בחירות לפני שנה בחודשים דצמבר - ינואר 20142015.
בדו"ח מופיעות תוצאות ביקורת החשבונות של המתמודדים בבחירות המקדימות לתפקיד יו"ר המפלגה ולרשימה לכנסת במפלגות הבית היהודי, הליכוד ומרצ.
מהדוח עולה כי המועמד המוביל את רשימת מקבלי הקנסות הוא שר החינוך ויו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, שקיבל קנס גבוה במיוחד על סך 30,000 ש"ח. זאת כי לפי המבקר הוצאותיו חרגו מתקרת ההוצאות שקבע חוק וההכנסות חרגו מהאיסורים והמגבלות הקבועים חוק. נזכיר כי בבחירות המקדימות הקודמות, בשנת 2013, נקנס השר בנט בסכום חסר תקדים של 65,000 ש"ח על עבירות דומות.
לפי הדו"ח הנוכחי, בנט לא ניהל את חשבונותיו לפי הוראות החוק והנחיות מבקר המדינה. הדבר התבטא בכך שלא צירף אסמכתאות בגין שירותים שקיבל במסגרת מערכת הבחירות ועל כן לא ניתן לקבוע אם הסכום שציין השר בנט בדוח שהגיש שיקף נכונה את התמורה הראויה בגין שירותים אלה, ואם השירותים האמורים קשורים למערכת הבחירות.
בהתייחסות נוספת לפריימריס על תפקיד יו"ר המפלגה, ציין מבקר המדינה כי ההוצאות של נפתלי בנט עבור הפריימריז הסתכמו בכ-1.2 מיליון ₪ והם פנו לקהל יעד רחב ולאו דווקא לחברי המפלגה ועל כן הכספים הוצאו על מנת לקדם את דמותו ותדמיתו של בנט וכדי למנוע התמודדות של מועמדים נוספים לתפקיד בבחירות המקדימות.
"אי הפרדה בין ההוצאות בבחירות המקדימות, לבין מימון הבחירות לכנסת - היא הפרה של הוראות החוק וההנחיות הרלוונטיות, מנוגדת לתכלית החקיקה ועלולה ליצור פגיעה של ממש בעקרון השוויון בין המפלגות" נכתב בדו"ח המבקר.
מועמדים נוספים בפריימריז של מפלגת 'הבית היהודי' שקיבלו קנסות הם ח"כ ניסן סלומיאנסקי שקיבל קנס על סך 1,800 שקלים בגין חריגה מתקרת הוצאות המותרת, אבי וורצמן שצפוי לחזור למפלגה בעקבות פרישתו של מגל, עם קנס של 1,200 שקלים גם כן בגלל חריגה מההוצאות ומועמד נוסף לרשימת הבית היהודי הוא שמעון ריקלין, שקיבל קנס על סך 1,500 שקלים כיוון שלא העביר דיווח כספי מלא ולא דיווח על מלוא ההוצאות. מועמד דתי נוסף שהוזכר בדוח הוא חבר הכנסת לשעבר משה פייגלין, שנקנס ב10,000 ש"ח.
חבר הכנסת אורן חזן, מופיע גם ברשימת חוטפי הקנסות במסע הבחירות האחרון, אבל מעכשיו נקשרים גם בעבירה פלילית לכאורה. הוא נקנס ב-5000 ש"ח כיוון שהגיש למבקר תצהיר לפיו לא היו לו כלל הכנסות והוצאות למעט תשלום דמי רישום למפלגה ששולמו מהונו האישי. מתוך האמור בדוח עולה כי ח"כ חזן טען שלא היה מודע לחובתו לדווח גם על הוצאות שהוציאו בעבורו אחרים. יחד עם זאת, מציין מבקר המדינה כי הוא אינו מקבל טענה זו. יתרה מכך, מבקר המדינה בחר להדגיש את העובדה כי הגשת תצהיר שאינו אמת, כדרך שעשה לכאורה ח"כ חזן, היא עבירה פלילית על פי סעיף 239 לחוק העונשין הקובע אחריות פלילית לכל המוסר ביודעין תצהיר שקר, ואשר דינה הוא מאסר שלוש שנים.
בתגובה להאשמות החמורות כנגד ח"כ חזן פנתה התנועה לאיכות הלשטון בדרישה לפתוח בחקירה פלילית כנגד ח"כ חזן.
עוד פורסם בדו"ח ממצא מעניין המגלה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו חסך במסע הבחירות יותר מרבע מיליון ש"ח. לאחר הביקורת הסתכמו הכנסותיו של נתניהו ב-1,247,699 ש"ח והוצאותיו עמדו על 917,838 ש"ח. המועמד סיים את מערכת הבחירות בעודף של 329,861 ש"ח.
בתגובה לדברים פרסמה לשכת השר בנט כי "השר ילמד את הדו"ח בכובד ראש עם שובו ממסע ההסברה בחו"ל ויתקן את כל אשר טעון תיקון כדי שדברים לא יישנו".