דבר המזכ"ל: "שנדע לחבר את תורתנו אל החיים"

"לחנך דור נאמן לעמו, תורתו וארצו..." (מתוך חוקת התנועה)

לאחר תקופה ארוכה בה עסקנו בתנועת בני עקיבא בבירור הדרך ובחובה לנאמנות אליה, בחרנו לקרא לוועידה הארצית ה- כג' 'ועידת האמת והאמונה'.

לכאורה בין האמת והאמונה יש סתירה מה לאמת הברורה והחד משמעית ולאמונה שתפקידה לבוא במקום שבו מכונן הספק ואי הבהירות?

נאמנות לדרך מחייבת אמונה, אמונה שדרכנו דרך האמת היא, האמת שלנו, האמת אליה אנו שואפים ועליה אנו מחנכים ומתחנכים. אנו מאמינים כי דרכנו דרך שלמה היא, דרך המציעה מבט שלם וכולל הנובע מתוך התורה הרחבה והעמוקה בה אנו מאמינים. דרך הרואה את הנאמנות לארץ והמחויבות אליה כחובתו של מי שמאמין בתורת משה, דרך הרואה את מדינת ישראל כחלק מתהליך הגאולה השלמה בה אנו מאמינים, דרך הרואה במחויבות לחברה ולעם חלק מחובתו של מי שנאמן לתורה, דרך הרואה את האדם, כל אדם בצלם א-ל.

דרך הסוברת כי המושגים תורה-וממלכתיות, ציונות-ודת, ישיבה-ותיכון, ספרא-וסייפא, תורה-ועבודה ועוד... אינם סותרים זה את זה אלא יכולים וצריכים להופיע יחדיו.

הראי"ה מסביר במאמרי הראיה 'מאורות האמונה' שגדר האמונה היא שאמתת העניין הנודע קבועה בקרבו, לא מצד הידיעה לבדה, כי אם מצד מנוחת הנפש כשהוא מקבל אותה בקבלה שלמה, מבלי שיסתער בו מאומה נגד זה. אמונה אינה מבוססת על הידיעה. האמונה היא "גילוי עצמי היותר יסודי של מהות הנשמה, שצריך להדריך אותה בתכונתה."

אמונה היא ביטוי לצלם אלוקים שבקרבנו. היא היסוד לחיים. השכל והרגש הם כלים, מכשירים, "בעת החלש אורה, אז בא השכל והרגש לפנות לפניה דרך. וגם אז צריכה היא לדעת את ערכה, שלא משרתיה -השכל והרגש - הם הנה עצמותה".

יש שלב שבו יש לקבוע את האמת כדרך חיים ולהאמין בה, להאמין בה במנוחת הנפש, לדבוק בה ולא לסור ממנה גם כשיש שאלות, מקומו של הספק והבירור חשוב ביותר אך האמונה בדרך, הידיעה כי אמת לא נמדדת ונחקרת על כל צעד ושעל מחויבת המציאות.

לקראת הועידה הולחן שיר שכתב חנן פורת במלאת 80 שנה לתנועת בני עקיבא:

זֶה אוֹר אֻמָּה וְתוֹרָתָהּ:

אָהַבְתִּי תּוֹרָתְךָ.

בָּהּ כְּלָל גָּדוֹל: וְאָהַבְתָּ -

לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ!

תּוֹרַת חַיִים וְאַהֲבָה:

אָדָם - בְּצֶלֶם אֵל.

אֲבָל - בְּכָל הָעֲנָוָה -

הָעֹז - לְיִשְׂרָאֵל!

עֲקִיבָא - שְׁמֵנוּ כְּשִׁמְךָ,

בָּנִים אֲמִתִיִּים.

עֲקִיבָא - הַפּוֹרֵשׁ מִמְּךָ,

פּוֹרֵשׁ מִן הַחַיִים.

כָּמוֹהוּ גַּם אֲנִי אֶשְׂחַק,

לְשׁוּעָלִים קְטַנִּים.

כִּי אוֹר רָאִיתִי בְּמֶרְחַק,

יוֹקֵד אַלְפֵי שָׁנִים.

נֵלֵךְ עִמְךָ הָלוֹךְ וָאוֹר,

עַד שַׁעָרֵי שָׁמַיִם

נֵלֵךְ עִמְךָ לְהַר הָמּוֹר

גִּבְעַת יְרוּשָׁלַיִם.

אני מאחל ומייחל שנשכיל בוועידה זו ועידת 'האמת והאמונה' להיות בראש ובראשונה, בנים נאמנים, נאמנים לדרך, נאמנים לתורתנו, עמנו וארצנו. נדע לחבר את תורתנו אל החיים ולהפכה לתורת חיים... מתוך אמת ואמונה נחזק את ההתלהבות ואת אש הלהבה היוקדת בכולנו, בעשייה למען כלל ישראל. והכול - בנועם, באהבה רבה, באחריות ובשמחה כפי שלמדנו מרבי עקיבא ששמנו כשמו: "ואהבת לרעך כמוך- זה כלל גדול בתורה". שנדע לזהות את אתגרי הדור והשעה מתוך אחריות רחבה לתנועה, לציונות הדתית, ולחברה הישראלית כולה. טובתה וצביונה של מדינתנו יעמדו לנגד עיננו ויזכנו ה' לגדל בנים ובנות אוהבי ה' יראי אלוקים, אנשי אמת זרע קודש בה' דבקים ומאירים את העולם בתורה ובמעשים טובים ובכל מלכת עבודת הבורא.