ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אישרה היום (ב‘) את הוראת הממשלה לפיה סעיפי המשמעת בחוק שירות המדינה יחולו גם על עובדי המועצות הדתיות. עד כה לא נקבעו כללי משמעת לעובדי המועצות הדתיות, זאת למרות שלפני 35 שנה הוסמכה ממשלת ישראל להחיל סעיפי משמעת על עובדי המועצות הדתיות. בשנים האחרונות התנהלו דיונים בנושא בבג"ץ, בעקבות עתירות שהגישו התנועה לאיכות השלטון והמרכז לפלורליזם יהודי.
"אצלנו בוועדה זה לקח מספר ימים מהרגע שהובאו ההוראות לאישורנו ועד שהתכנסנו לדיון הזה על מנת לאשרן", ציין יו"ר הוועדה ח"כ חיים כץ (הליכוד ביתנו) בדיון. עו"ד זהר פורת מהמשרד לשירותי דת אמרה כי עד כה לא יכלו המעסיקים במועצות הדתיות להטיל סנקציות על עובדים למעט פיטורים.
הממונה על אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, עו"ד אסף רוזנברג, חשף בדיון כי מדי שנה נפתחים כאלף תיקי טיפול כנגד עובדים בשירות המדינה (לא במועצות הדתיות, א"מ), "90% מהם בתחום הפלילי של עבירות טוהר מידות, כמו זיופים ועבירות מין. אם אנחנו לא היינו קיימים הם היו הולכים לערוץ הפלילי", אמר רוזנברג. בתגובה תהה ח"כ כץ מדוע לא מעבירים את הטיפול למשטרה. "ההליך המשמעתי של שירות המדינה הוא על פי חוק", השיב רוזנברג. כץ קרא להוסיף תקנים לאגף המשמעת על מנת שיוכלו עובדיו להתמודד באופן ראוי עם הוספת כ-3,000 עובדי המועצות הדתיות לפיקוחם. "זו לא חוכמה לחוקק חוקים, אם הם אינם ברי ביצוע", אמר כץ.
ראש המועצה הדתית בתל אביב, אלדד מזרחי, ציין כי מעמדם של עובדי המועצות הדתיות הוצמד עד כה לעובדי הרשויות המקומיות, וכי החלת חוקי עבירות המשמעת של עובדי שירות המדינה רק תיצור אצלם "בלאגן ובלבול", לדבריו. "ייתכן שהגיע הזמן לקלוט אותנו כעובדי מדינה", אמר. עם זאת, חברי הוועדה לא קיבלו את עמדתו, שכן הובהר כי ההבדלים בין עובדי הרשויות לעובדי שירות המדינה בתחומים אלה הוא מינורי בלבד.