בנייר עמדה שמוציאים בפרויקט לימוד התורה של הרמב"ם היומי בשבוע הבא, עוסקים בסוגיה אקטואלית לקראת הבחירות בארה"ב : האם אישה יכולה לכהן בתפקיד שלטוני? בנייר מצויינים מספר מקרים בדברי ימי ישראל, בהם שימשה אישה בתפקיד ציבורי.
גם בזמן חז"ל, זכורה לטובה שלומית, או בשמה הידוע יותר: שלומציון-אלכסנדרה, שהיתה מלכה מוכשרת, טובת לב ונאמנה לתורת ה' ולחכמיה, אבל בכל זאת אשה...
לא זאת אלא, ששלומית היתה אחותו של רבי שמעון בן שטח, והנה, לא הוא ולא שום חכם מחכמי ישראל מוחה על שאשה מולכת בישראל.
עוד מציינים בנייר העמדה כי לדעת רבי יוסף קארו, אין ציבור מישראל רשאי לשיטת הרמב"ם למנות אשה לשום תפקיד ציבורי, ודבורה לא מילאה שום תפקיד, אלא הורתה הוראות בישראל. או שהיתה זו הוראת שעה נבואית.
אם כן, מסכמים ברמב"ם היומי את עמדתם וטוענים "נראה שלדעת הרמב"ם, אין כל אפשרות שאישה תשמש בתפקיד ציבורי, לפחות כזה שיש בו שררה. בדרך אחרת צעדו התוספות (במות מה ע"ב ד"ה מי ועוד) והרשב"א (חידושי הרשב"א, ב"ק טו ע"א בתירוץ השני) וראשונים נוספים שחלקו על הרמב"ם וסברו שלכל שררה אחרת מלבד מלכות ניתן למנות אישה אם הציבור מעוניין בכך. יש שלמדו מדברי הרשב"א, שבשיטת הבחירות הדמוקרטית, אין כלל שררה. לפיכך, אין כל מניעה לאישה לעמוד בתפקיד ציבורי ובתנאי שנבחרה בהליך דמוקרטי.
כלומר, כאשר העם מקבל ברצון את מרותה מלכתחילה, מינוי המלכה לא נחשב כשררה מכיוון שמינויה מעולם לא נכפה על העם "מלמעלה" על ידי החלטת הסנהדרין או באמצעות נביא, אלא צמח "מלמטה" - מההסכמה הכללית של העם עצמו.
ואכן יש שפירשו כך את דעת הרמב"ם עצמו: שכל מינוי שאינו מהציבור - אסור לקבל בו אישה, אבל מינוי ציבורי שאינו שררה כמו חבר כנסת - מותר. לסיכום, לדעת הרמב"ם אין לאישה לשמש בתפקיד ציבורי, לעומת זאת לדעת הרשב"א והתוספות אישה יכולה לשמש של שררה ובלבד שהמינוי הוא תוצאה של הכרעת וקבלת העם."