אתמול הלך לעולמו הרב בלוי, רבה של אשקלון. מדובר היה ברב מהסוג של פעם, שדואג לתושבים, לכלל צרכיהם הרוחניים כמו גם הגשמיים, והמעורה היטב בנעשה בקרב העם הפשוט. אלו הרבנים, אשר רואים בתפקידם יעוד ושליחות, ולא ג'וב טוב להתעשר ממנו.
אולם לא רק תושבי אשקלון נהנו מפועלו המבורך של הרב בלוי. זכיתי להכיר אותו אישית במסגרת המאבק שלנו להצלת סיני וחבל ימית אחר הסכמי קמפ-דייויד.
זכינו באותה תקופה להיעצר פעמים רבות, ובדרך כלל אחר חקירה במשטרת רפיח או במשטרת ימית היו לוקחים אותנו לבית המעצר באשקלון. שם ביליתי ימים, ובכל פעם זמן קצר אחרי שהגענו היה מגיע לבקר אותנו הרב בלוי זצ"ל. שוטרי משטרת אשקלון רחשו כלפיו כבוד גדול, ודבר זה איפשר לספק לנו את כל צרכינו הרוחניים ואף מעבר לזה.
היו כאלו שאף כינו אותו "רב האסירים", ככינויו של צדיק יסוד עולם הרב אריה לוין הבלתי נשכח. הרב היה טורח מאוד עבורנו, ותמיד היה עוקב אחר הדברים עד לביצועם המלא.
אני וחברי היינו הראשונים אשר חנכנו את בית המעצר שהיה אז חדש, וכשהגיע הרב בלוי זצ"ל, אמרנו לו שאין מזוזות. הרב דאג לעניין מיד. כ
ששבתנו רעב, היה הרב בלוי מגיע כמה פעמים ביום לדרוש בשלומנו, הוא היה איש הקשר עם המשפחות, והוא חיזק ועודד אותם. חלפו מאז כבר 33 שנה, ואני עדיין מלא הכרת הטוב לאותו רב צדיק שפעל למעננו רבות. יהי זכרו ברוך.