בית הדין הרבני הגדול דן לאחרונה בערעורה של אישה ופסק כי יש לחייב אותה לקבל גט. האישה פנתה אל ביה"ד הרבני האזורי מאחר שחשדה כי בעלה בוגד בה, וזאת לאחר שנודע לה כי הוא פתח כרטיס באתר הכרויות. בפנייתה לביה"ד העליון טענה האישה שהיא מעוניינת להתגרש, אך מגיעים לה כתובתה ומזונותיה.
בני זוג שלהם ילדים מאסו זה בזו. האישה טענה כי הגבר בוגד בה, והגישה נגדו תביעת רכוש בביהמ"ש לענייני משפחה, בבקשה לחלוקת רכוש לא שוויונית לטובתה, עקב בגידותיו לכאורה. הבעל מצדו הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני האזורי, באמצעות עו"ד עינבר לב, בה כפר בכל האשמות האישה ובטענות לבגידות, וטען כי היא זו שהרסה את האווירה המשפחתית ויזמה את הפירוד ביניהם. בית הדין הרבני האזורי קבע כי על הצדדים להתגרש - אולם זאת תוך מתן כתובתה ומזונות האישה המגיעים לה.
האישה ערערה על פסק הדין בבית הדין הגדול שם פסקו הדיינים כי "ברור כי האישה אינה חפצה בבעל כלל, כפי שאף קבע בית הדין האזורי, וכי גם הבעל אינו מעוניין להמשיך בקשר הנישואים הזה". במצב דברים זה, פסקו, חובה יהיה על הצדדים להתגרש, כדי שלא לעגן האחד את השני, ולאישה לא יהיו מזונות אישה.
יתרה מכך - בפועל, קבעו הדיינים, נראה כי לאישה אין זכות מזונות, וזאת גם אם היו מקבלים את כל דבריה וטענותיה, שהבעל אשם בפירוק הנישואים. "על פניו אין בטענת האישה משום חיוב גירושים של ממש, אלא רק בבחינת המאסתו עליה - שכן האישה עדיין איננה מעוניינת בחיי הנישואים עמו", קבעו הדיינים. משכך, קבעו, אדרבא האישה אינה יכולה לעכב את גטה ולקבל מזונות.
טענה נוספת של האישה בערעורה, שעמה התמודדו דייני בית הדין הרבני הגדול, היא כי טרם הגירושין עליה לקבל את כתובתה. "גם דבר זה אינו נכון, שהרי היא המונעת את קבלת הכתובה על ידי לכתה לבית המשפט בתביעת רכוש", פסקו הדיינים.
לסיכום העניין קבעו הדיינים, כי בנסיבות הקיימות, בהן שני הצדדים אינם מעוניינים עוד זה בזו, ומאחר שכל תביעת האישה הינה רק לצורך קבלת מזונות - דבר שאינו נכון מבחינת הדין - הרי שאין מקום כי בית הדין יעכב את מימוש הגירושים בשל כך. לפיכך, כאמור, ערעורה של האישה נדחה.