בחירות 2015: כמה עולה להתמודד?

חבר הכנסת מוטי יוגב מספר בדיוק כמה הוציא במערכת הבחירות שעברה והיחצנים מבהירים שכסף לא יענה את הכל. חלמתם להתמודד לבית היהודי כמו חצי מעם ישראל? מה אתם צריכים בשביל זה וכמה זה יעלה לכם?

חדשות כיפה נתנאל לייפר, כיפה 27/12/14 21:13 ה בטבת התשעה

בחירות 2015: כמה עולה להתמודד?
ChameleonsEye / Shutterstock.com, צילום: ChameleonsEye / Shutterstock.com

מערכת הבחירות נמצאת עוד בחיתוליה ואנו כבר רואים שלל פרסומים של המועמדים במדיות השונות, החל ממודעות פשוטות ועד לקמפיינים מושקעים יותר עם סרטונים מופקים ברמה גבוהה, מהפריימריז בבית היהודי ועד מערכת הבחירות לכנסת ה-20 - כל אחד מאלו מצריך תקציב בחירות מסודר בסכומים לא מבוטלים.

"אין סדר גודל ברור לתקציב של מתמודד, יש כאלו שישקיעו מאות אלפים רבים ויש כאלו שלא ישקיעו שקל, למרות, שככל הנראה לא ניתן לרוץ כמועמד אמיתי ללא הוצאות משמעותיות" אומר ל'כיפה' איתן זליגר ממשרד יחסי הציבור 'זליגרשומרון תקשורת'.

זליגר מאמין כי למרות שברוב המקרים יש צורך בפרסום משמעותי, אין קשר ישיר בין כמות הכסף לכמות ההצלחה, ומצביע כדוגמא על ניסן סלומינסקי ואורי אורבך שהשקיעו מעט מאד בפריימריז הקודם והגיעו למקומות גבוהים, ומנגד, על זלמן שובל מהליכוד שהיה משקיע כל פעם מיליונים ולמרות זאת תמיד הגיע למקומות לא ריאליים, כך שהקשר בין הכסף להצלחה לא מחייב. זליגר מדגיש, שכמובן במקרה של סלומינסקי ואורבך עובדת היותם ח"כ מכהנים סייעה להם רבות וסייעה להם להשקיע פחות כסף.

גם איש יחסי הציבור, יהושע מור יוסף, שהריץ בעבר מועמדים רבים אמר ל'כיפה', כי הכסף הוא לא הפרמטר המרכזי במרוץ פוליטי, "עד כמה שזה לא נשמע טוב, מועמד הוא כמו מוצר. אם ה'מוצר' שלך טוב וניתן למכור אותו תזדקק לפחות כסף. ככל שהמוצר שלך פחות מוכר לציבור תאלץ להוציא יותר כסף גם אם הוא 'מוצר' טוב. כמובן שברור לכל שגם אם תשפוך מיליוני שקלים על הרצתו של מטאטא כמועמד זה לא יעזור".

אחד מאנשי היח"צ שמטפל בימים אלו במספר קמפיינים פוליטיים, והעדיף שלא להיחשף בשמו, העריך בשיחה עם 'כיפה', שבכדי להיות שחקן מרכזי בפריימריז המתקרב יש צורך בכחצי מיליון ש"ח לפחות. למרות, שגם הוא מסתייג ואומר כי מועמד מוכר ציבורית יצטרך ככל הנראה להשקיע פחות ממועמד אלמוני שמנסה לקנות את פרסומו בכסף.

יש לזכור, כי אף אחד עדיין לא שילם את דמי המועמדות (7000 ש"ח), ובעוד שהרשימה למועמדויות בקושי נפתחה, המועמדים הוציאו סכומים משמעותיים, זאת מבלי לקחת בחשבון את הוצאות ההערכות ליום הבחירות עצמו שמוערכות על ידי העוסקים בתחום בכ%3040 מסך התקציב.

"בפריימריז הקודם הוצאתי 240 אלף שקלים, שזה היה הרבה יותר ממה שחשבתי בתחילת הקמפיין, כשאחת הסיבות לכך היו עלויות יום הבחירות עצמו", אמר ל'כיפה', חבר הכנסת מוטי יוגב, שהוסיף שהפעם ליבו לא נותן לו לקחת תרומות מאנשים והוא מתכנן קמפיין צנוע הרבה יותר.

(צילום: פלאש 90)

"לפריימריז ישנן חסרונות רבים. ", ממשיך יוגב ומסביר, "הוא כאמור עולה כסף רב למתמודדים ומצריך את אישי הציבור לפנות ולבקש מאנשים שיצביעו בעבורם, דבר שלא כל אחד מסוגל לו גם אם הוא ראוי לכך. הצעתי בעבר שיהיו מקומות שמיועדים לכאלו שאינם מתמודדים בפריימריז אך הצעתי נדחתה, אך גם השריונים של יו"ר התנועה הם דרך טובה בכדי לסייע למועמדים חדשים וראויים למצוא את מקומם ברשימה".

מור יוסף טוען כי לעתים השקעה כספית גדולה מידי יכולה גם לפגוע במועמד. "הציבור מתייחס מראש לפרסום כמשהו מכור שפחות מתייחסים אליו מאשר משהו אותנטי ואמיתי, ועודף של השקעה כספית ופרסום יכול לרמוז על ניסיון נואש למכור משהו שאולי אינו מוצר מוצלח כל כך ובעצם לחזור כבומרנג אל המועמד".

זליגר מצביע על העובדה, שהבחירות הנוכחיות קשות הרבה יותר מבחינה כלכלית מאשר אלו שקדמו להן. ”בבחירות הקודמות היה זה מאבק בין גושים, גוש בנט נגד גוש אורלב כשרוב המועמדים כמעט ולא הוציאו כסף מכיסם וחסו תחת צילם של המנהיגים שמימנו את רוב העלויות הפעם זה אישי לחלוטין, דרכו של בנט ניצחה והמועמדים רק מנסים להוכיח עד כמה הם דומים לבנט והעלויות האישיות גבוהות בהרבה“.

כדוגמא לכך, ניתן לציין את הפולדר שנשלח בפריימריז הקודם במימונו של בנט, בו הוא כלל, בנוסף אליו, גם את כל המועמדים 'שלו'. עלות פרסום כזה יכולה להגיע בין 60 ל100 אלף ש"ח שנחסכו אז מהמועמדים. "ניתן היה גם הפעם לחסוך בעלויות המתמודדים ולהוציא יחד פולדר דומה בו כל אחד יספר על עצמו ופועלו אך הדבר לא בא לכדי מעשה", אמר ח"כ יוגב.

מור יוסף מסב את תשומת הלב לכך, שבפעם הקודמת הציפיות היו נמוכות בהרבה מבחינת מספר המושבים בכנסת ואלו בעלי החושים הפוליטיים החדים זיהו את ההזדמנות ונכנסו יחסית בקלות לכנסת. הפעם בשל רף הציפיות הגבוה על פי הסקרים שמעניקים למפלגה 16-18 מנדטים המאבק הופך לקשה יותר ואיתו גם סכומי הכסף שהמועמדים צריכים להוציא.

בסיכומו של עניין, אומר מור יוסף, המועמד צריך לבחון את המצב לאשורו ולהחליט האם הוא באמת מוכן למחיר שיגבה ממנו התפקיד, והאם הוא מתאים לו כלל, ונותן גם טיפים: "עמוד מול המראה ושאל את עצמך: האם אני אכן ראוי להיות בכנסת ישראל? מה אעשה יום לאחר שתבחר לתפקיד? האם אני מבין שזו לא ריצה לקדנציה אחרת ואאלץ להמשיך לחזר אחר הציבור ולהשקיע חלק גדול מסדר יומי בכדי לשמור על הקשר איתו או שאני מעוניין בקדנציה אחת שבה אעשה את האמת שלי ולאחריה אלך הביתה. רק לאחר מכן ניתן לגשת לשלב הבא".

זליגר מסיים בעצה למתמודד המתחיל, "עכשיו מאוחר מידי. יום לאחר הבחירות תתחיל לבנות את הפרופיל הציבורי שלך ואל תמתין שהבחירות יגיעו. עסוק בעשייה, היא אינה חייבת להיות בסדר גודל של זכייה בנובל אך היא צריכה להיות כזאת שתביא גם כאלו שאינם חבריך האישיים להצביע בעבורך. בלי זה גם אם תשקיע סכומי עתק סיכוייך נמוכים מאד".