"בשנה האחרונה ניהלנו את מערכת חיינו במטרה אחת ויחידה: רצון להישאר בבית, רצון להישאר בהר עמונה. המאבק שהובלנו הביא להישגים רבים להתיישבות ביהודה ושומרון, התבססות עם ישראל בארץ הולדתו, בין היתר לקידום חוק ההסדרה ולהצלת עוד לאפי בתים אחרים" אמר יו"ר מטה המאבק על עמונה, אביחי בוארון בפתחה של מסיבת העיתונאים שהתקיימה לפני זמן קצר בביתו שבעמונה. "לצערנו בישורת של המערכה על ביתנו נותרנו מחוץ לחוק ההסדרה, נותרנו מול אמת מרה של גירוש צפוי, הרס הבית והיישוב וטראומה לילדנו ולנו".
"בשבועות האחרונים עשינו כל מאמץ על מנת שהסדרת אלפי היהודים ביהודה ושומרון לא תפסח על עמונה ועל מנת למנוע את החרבת היישוב. ביום שני התבשרנו בכלי התקשרת כי המאמצים לכאורה צלחו וכי נמצא פתרון. נפגשנו עם גורמים פוליטיים כבר באותו ערב שהציגו לנו בעל פה את עיקרי המתווה שלכאורה היה אמור להוביל לפתרון, תוך אמירה שהפתרון המיוחל הושג וכי 42 המשפחות ובנוסף מבני הציבור של היישוב יוכלו להישאר על ההר".
בוארון אמר כי המטה דרש לקבל את המתווה לפתרון בכתב מהממשלה על מנת להבטיח שיש מי שעומד מאחורי ההבטחות שקיבלו. "חיכנו במשך כמעט יומיים לשמוע את פרטי המתווה ולראות אותו בכתב אבל הנייר בושש מלהגיע. רק ביום שלישי בשעת לילה מאוחרת קיבלנו את המתווה וחשכו עינינו. לתדהמתנו הבנו כי מה שדובר בעל פה לא היה כתוב במסמך. במסמך שהוגש לנו לא היה קיים כמעט דבר פרט להתחייבות מצידנו לעזוב את ביתנו ברצון ובהסמכה. מצד המדינה לא הייתה שום התחייבות לדבר. אומנם ראש הממשלה והשרים המעורבים בישרו לציבור כי נמצא פתרון להשאיר את עמונה על ההר כמה מאות מטרים ליד, אבל מסתבר שלא כך המצב. בנוסף הצמידו לנו אקח לרקה, קיבלנו אולטימטום לפיו אם לא נחתום על המסמך כפי שהוא עד השעה 8 בבוקר הפינוי יצא לדרך".
בוארון הוסיף כי "מעיון בפרטי ההצעה התברר לנו כי מדובר בגבינה שוויצרית. המדינה איננה מתחייבת לכלום והכל תלוי ומותנה בפרוצדורות משפטיות רבות טלאי על טלאי. איננו סומכים על אמירות שאינם מגובות בהתחייבות".
"אנחנו רוצים התחייבות מפורשת שתושבי היישוב הזה יוכלו לעבור מבית לבית. מדלת לדלת. המטרה היא לתת וודאות לאנשים. בלי וודאות אין אדם שיכול להסכים להרס ביתו כשכנגד זה אין שום דבר. הזכות לערוך מאבק היא זכותנו הלגיטימית". בוארון פנה בקריאה אל הממשלה ואמר "הכוח בידיכם. תרצו לפנות, תרצו להרוס- תהרסו. תרצו להסדיר- תמצאו את הדרך. את ההרס של הבתים שלנו היינו מוכנים לספוג, את הרס ילדינו לא".
"אנחנו קוראים לכל מי שיש בו הומניות בסיסית לבוא לעמוד לצידנו. כל מי שההתיישבות ביהודה ושומרון חשובה לו, אנחנו קוראים להם לעמוד לצידנו מהרגע הזה עד לפינוי הצפוי לצערנו. אנחנו מבקשים מכל מי שאיתנו לכבד את חיילי צה"ל ושוטרי משטרת ישראל ויחד עם זאת לערוך התנגדות פסיבית נחרצת כיאה לכל אדם שמוציאים אותו מביתו. "אנחנו ערוכים למאבק וקוראים לציבור לעמוד לצידנו במחאה מכובדת" אמר בוארון.
בוארון, המתגורר בעמונה מעל לשני עשורים, אמר כי "אנחנו תושבי עמונה הגענו לכאן ליישוב הזה, כזוגות צעירים לפני שנים רבות. כאן ילדנו את ילדינו כאן בנינו את בתינו. כאן ברגבי מולדת נטועים כל זכרונותינו המשפחתיי, כאן צמחו זכרונות ילדינו. כאן בביתינו ציינו את ימי ההולדת וימי הנישואין".
באירוע נכחו מטעם עמונה גם תמר ניזרי ורב היישוב עמונה, הרב יאיר פרנק. הרב פרנק אמר כי "יש פער גדול בין המתווה לבין מסמך משפטי שהוצג לפנינו שיש בו בעיקר התחייבות שלנו בלי התחייבות של הממשלה. מסמך משפטי שאין בו כלום". הרב פרנק הוסיף כי תושבי עמונה עדיין מאמינים כי בידי הממשלה לתת מענה ליישוב. "אפשר לפתור את זה, לקחת את הדברים שנאמרו בתחילת השבוע ולתת להם בסיס"
הרב פרנק נשאל לגבי הפעלת אלימות ברגע פינוי "צריך לזכור, לפני עשר שנים עיקר האלימות הייתה מצד המשטרה. לכן השאלה לא לגיטימית בכלל, אנחנו לא נרים יד על חייל או שוטר אך רגלינו יהיו נטועות בקרקע" ענה הרב פרנק בנחרצות.
בוארון הוסיף על תשובתו של הרב ואמר כי "לעקור ילד מחדר המשחקים שלו, לעקור ילדה מהמיטה שלה, זה מעשה אלים".
בנוגע למועד הפינוי הצפוי אמר בוארון כי "כיוון שכבר בישרו לנו אתמול שברגע שנקבל החלטה שלילית מייד יחסמו הצירים ויתרחש הפינוי. היינו בטוחים שנהיה ברגעים אלו במהלך של פינוי. כנראה שבחדרים הנכונים יושבים ושוברים את הראש מה לעשות עם הבעיה. אין לנו ספק שאם הדרג המדיני ירצה יהיו להם הכלים להשאיר את האנשים במקום הזה. נכון לעכשיו אנחנו שומעים שהפינוי מתעכב, כנראה שהוא צפוי להיות בתחילת שבוע הבא".
"אנחנו חושבים שהדרג המדיני בוחר להיות באיזור הנוחות שלו" הוסיף בוארון "למצוא את הפתרונות כאן זה מצריך יצירתיות, אבל לבעיות משפטיות יש פתרונות משפטיים. הדרג המדיני צריך לקבל החלטות אמיצות. כפי שהוא מקבל החלטות אמיצות בהתמודדויות ביטחוניות כך הוא צריך לקחת אחריות על אזרחים שגרים פה כבר 20 שנה ביישוב שנבנה על ידי מדינת ישראל. לא בסיוע ולא בעידוד, על ידי מדינת ישראל. הממשלה חייבת להסדיר אותו זו המחויבות הבסיסית שלה כלפי אזרחיה. יש פסק דין לביצוע הפינוי ואנחנו ערוכים אליו. ממשלת ישראל אחראית לביצועו ומצד שני לפתרון הבעיה. אנחנו מצפים מהממשלה לפתור את הבעיה".
השלושה נשאלו בנוגע להיערכות התושבים ליום שלאחר הפינוי ולמקומות שהייה עבורם. "כשלאדם יש חולה בתוך ביתו לא שואלים אותו על הלוויה. צריך לקבל החלטות כדי להציל את החולה. הקהילה הזו חיה ותוססת. אנחנו מצפים למרות הקושי להסדיר אותה. יש במדינת ישראל שאלה מאוד כבדה שעמונה היא משבצת אחת ממנה והיא מה היחס בין מקבלי ההחלטות ובין המשפטנים ובתי המשפט. לא יכול להיות שבית המשפט ומשפטנים יאנסו את הממשלה, אנחנו מצפים מהממשלה לעשות את מה שצריך לעשות ולהסדיר את היישוב" אמר הרב פרנק.