בית המשפט העליון הורה למשרד החינוך לנמק מדוע לא יבטל את הוראתו מהשנה שעברה על פיה שלל תקציבי חינוך ממוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי (יסודי) במדינת ישראל.
באפריל 2014 עתרו שורה ארוכה של מוסדות לימוד נגד החלטת משרד החינוך, שנה קודם לכן, במאי 2013, לקצץ העברת תקציבים הקבועים בחוק בגובה 45 מיליון ₪ שיועדו לטובת שעות הלימוד. בעתירה לבג"צ שהגישו למעלה מארבעים מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים, נטען כי ההחלטה של פקידי משרד החינוך על קיצוץ מתקציב בתי הספר היסודיים המוכרים שאינם רשמיים, נעשתה בחוסר סמכות ובניגוד לדין. בעתירה נטען, כי הקיצוץ עלול להוביל לקריסת מוסדות חינוך אלו גם באזורים בהם אין מסגרות חינוכיות חלופיות לתלמידי אותם מוסדות.
כיום 20% מכלל תלמידי בתי הספר היסודיים לומדים במוסדות שאינם רשמיים, בסך הכל כ-200 אלף תלמידים, כשהמטרה הינה לאפשר לתלמידים ללמוד על פי אורח חייהם. העותרים, באמצעות משרד עורכי הדין הראל ארנון ושות', טענו כי הדבר מפלה בין התלמידים השונים, באופן אשר אסור על פי דין.
בעתירה לבג"ץ שהגישו למעלה מארבעים מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים (מוכש"ר), יהודים וערבים נוצרים ומוסלמים, התבקש בית המשפט העליון להורות על ביטולה של הוראת משרד החינוך מחודש מאי 2013, שעל פיה קוצץ תקציב כלל מוסדות החינוך היסודיים המוכרים שאינם רשמיים במדינת ישראל.
באותה הוראה, ביקש משרד החינוך לחתוך מתקציב המוסדות את רכיבי התמרוץ והטיפוח שנועדו בעיקרם לסייע למוסדות בעלי אוכלוסיות מוחלשות. משמעות הקיצוץ עולה כדי שלושים אחוז ויותר, ומהווה מכה כלכלית קשה עבור בתי הספר, המעמידה את חלקם בסכנת סגירה.
בעקבות סירוב משרד החינוך לבטל את הקיצוץ פנו המוסדות בעתירה לבג"ץ. בדיון ממושך שנערך אתמול, סירב בית המשפט לקבל את טענות משרד החינוך והוציא צו-על-תנאי נגד משרד החינוך, כמבוקש בעתירה.
ד"ר הראל ארנון, המייצג את העותרים, הבהיר: "החלטת בית המשפט העליון מטילה צל כבד על חוקיותה של ההוראה ממאי 2013, שבה שלל משרד החינוך מעשרות אלפי תלמידים בישראל שעות לימוד מסוג תמרוץ וטיפוח, שנועדו לקדם שוויון בחברה ולסייע לאוכלוסיות מוחלשות. חשוב לציין כי בימים אלה מונחת על שולחנם של חברי ועד החינוך טיוטת תקנה הפוגעת קשות במוסדות המוכרים, ואשר גם חוקיותה מוטלת בספק. יש לקוות כי חברי ועד החינוך לא יתנו ידם למהלך כזה, וכי משרד החינוך והשר העומד בראשו ישקלו את משמעויות הקיצוץ עבור מערכת החינוך כולה ועבור האוכלוסיות המוחלשות בפרט, וימשכו ידיהם מהתקנה". את העתירה הגישו עו"ד ד"ר הראל ארנון, עו"ד צפנת נורדמן ועו"ד מאיר אביגזר ממשרד הראל ארנון ושות'.