בג"ץ: תפסיקו לשים את האצבע על שי ניצן

בג"ץ דן בעתירת השמאל שהוגשה כנגד "חוק החנינה לעצורי ההתנתקות", בטענה כי הוא "מפלה ופסול". שופטי בג"ץ ניצלו את ההזדמנות כדי להתייחס להתקפות נגד המשנה לפרקליט המדינה

חדשות כיפה אורי פולק 24/07/11 14:53 כב בתמוז התשעא

בג"ץ: תפסיקו לשים את האצבע על שי ניצן
Ester Inbar-cc-by, צילום: Ester Inbar-cc-by

הרכב מורחב של תשעה שופטים שבראשו עמדה נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, דן היום (א') בעתירה שהוגשה כנגד 'חוק החנינה לעצורי ההתנתקות'. החוק, שהתקבל בכנסת לפני כשנה וחצי, קובע שהליכים פליליים בעבירות לא חמורות על רקע תוכנית ההתנתקות יופסקו, והרישום הפלילי בגינן יימחק.

"החקיקה פוגעת בעקרונת היסוד של השיטה ובאושיות המשטר הדמוקרטי", נכתב בעתירה שהוגשה נגד החוק, בטענה כי אמנם יש להעניק חנינה למתנגדי ההתנתקות, אך במקביל להעניק חנינה לכל אדם שנעצר או הואשם בעבירה "שלידתה בפעולה על פי צו מצפונו", וזאת בשם חופש הביטוי. "חוק חנינה שמיועד רק למי שמחה נגד ההתנתקות ולא מיועד לכל מי שנעצר בגין פעולות מחאה, הוא חוק מפלה ופסול", קבעו העותרים.

"אין זה ראוי שעדת הרוב בבית המחוקקים תחליט מהו אירוע טראומטי ייחודי בעבור קולקטיב כה הטרוגני, כגון חברת המהגרים והתושבים הרב-תרבותית הישראלית", נכתב בעתירה, "הכל יודעים כי מעמד משמח בעבור הרוב - פעמים רבות אינו אלא אסונו של המיעוט, ולהיפך".

עו"ד נדב העצני, שייצג בדיון את הצד המשיב נגד עתירת השמאל שקראה לביטול החוק, טען כי "בדיון היום התברר עד כמה העתירה שהגישו אנשי השמאל, בחלקם השמאל הקיצוני, הא עתירה מניפולטיבית עם בסיס משפטי רעוע. כמו שזה נראה זה ניסיון לעשות שימוש בשופטים כדי 'להפגין פוליטית' ולקבל תקשורת. לפחות מהבחינה התקשורתית הם הצליחו".

עוד ציין עו"ד העצני כי "העותרים התקשו להסביר לשופטים מה הבעייתיות בחוק שבא על רקע של אירוע שהסעיר את המדינה והיה באמת אירוע יוצא דופן בתולדות המדינה. הבאנו מסמכים המוכיחים כי במשך תקופת ההפגנות אושרו בפרקליטות נהלים מחמרים במיוחד שלא הופעלו מעולם ועד היום כלפי מפגינים". העצני ציין כי "נהלי האכיפה היו מחמירים במיוחד ופגעו בציבור נורמטיבי ושומר חוק" וכי "החוק הזה הוא בעצם אפליה מתקנת לעוול שנגרם להם. היחס למפגיני ההתנתקות פגע בזכויות בסיסיות ואין לו תקדים בתולדות המדינה - לא במאבק על הקוטג' או הדיור ולא בהפגנת התמיכה של חסידי הרב ליאור".

במהלך הדיון תהו השופטים מדוע יש צורך בחוק ומדוע לא נעשו פניות אישיות לפרקליטות ועל כך השיב העצני כי "הפרקליטות לא הסכימה להקל בהליכים לאחר שהוכח כי ההתנתקות עברה ללא אלימות ולכן היה צורך לחוקק חוק". במהלך הדיון הזכיר העצני מספר פעמים את שמו של עו"ד שי ניצן, המשנה לפרקליט המדינה, כמי שאחראי לדעתו על ההתנהלות של משרד המשפטים בתקופת ההתנתקות - ובתגובה לכך העירו השופטים להעצני: "אל תיתמם, ניצן לא אחראי על כלום. תפסיקו לשים את האצבע עליו".

מנהלת ארגון זכויות האדם ביש"ע, אורית סטרוק מיוזמות חוק החנינה ומי שטיפלה בעצורים הרבים במהלך ההתנתקות, ציינה כי "ארגון זכויות האדם ביש"ע לא הצטרף לעתירה, למרות פניות רבות שקיבלנו. איננו מאמינים ביכולתם של שופטי בג"צ לדון בחוק מתוך האובייקטיביות הנדרשת. לא שכחנו, שבג"צ היה שותף מרכזי ומוביל ברמיסת זכויותיהם של המפגינים הכתומים, ושל הנידונים-לעקירה".

"ההחלטות ופסקי הדין שניתנו בביהמ"ש העליון ביחס לאוכלוסיה הנידונה עדיין מתויקים אצלנו, ומעידים זלזול בזכויות האדם שלה. מבחינת בג"צ, קבלת הטענה בדבר אפליה-מתקנת, כמוה כהודאה באשמה. וקבלת הטענה בדבר הצורך באיחוי הקרע בעם, דורשת יכולת לחוש את הקרע ולהעמיד את אחדות העם כערך מוביל", הוסיפה סטרוק.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן