בעיצומו של חנוכה, החשמונאים מוסרים לנו דרישת שלום: תגליות חדשות שנמצאו באתר חפירות הארכיאולוגי בשכונת קריית יובל בירושלים מגלות חווה חקלאית וכלים ששימשו את המכבים. שרידים נדירים של חווה חקלאית מהתקופה החשמונאית, וכן בקבוק בושם ומשקולת עשויה עופרת, נחשפו לאחרונה בחפירות ארכיאולוגיות שערכה רשות העתיקות לפני עבודות התשתית של הרכבת הקלה בחפירת בשכונת קריית יובל.
"מעט מאוד ידוע על התרבות החומרית וההיסטוריה של תושבי ירושלים ובאזור הכפרי סביבה במהלך המאות ה-4 וה-3 לפנה"ס, עוד לפני מרד החשמונאים", מסביר דניאל מור, מנהל החפירה במקום. "האתר שנחשף יסייע בהבנת צורת ההתיישבות באזור זה", הוא אומר.
באתר התגלו שתי צורות התיישבות מתקופות שונות כאשר את שלב ההתיישבות המאוחר יותר בתולדות האתר, יש לייחס לימי שלטון החשמונאים. בשנת 164 לפנה"ס כבש יהודה המכבי את ירושלים וטיהר את בית המקדש. לאחר עליית החשמונאים לשלטון ומשביססו את מעמדם, חל תהליך של התרחבות העיר, שכלל פעולות בנייה, ביצור, אספקת מים וכו'. דומה שהאתר שנחשף כעת המשיך להיות פעיל במהלך תקופה זו, כפי שמעידים שרידי חצר שנחשפו בחפירה, ובהם טאבון לאפיית לחם. חצר זו נבנתה על גבי גת מהשלב הקדום. לצורך כך, היה על התושבים למלא את הגת באדמה ועל גבי אדמה זו להניח את רצפת החצר. במילוי האדמה שנחפר מהגת נמצאו שברי כלי חרס מרובים - ביניהם בקבוק שהכיל ככל הנראה בושם.
"עד כה, נתגלו אתרים מעטים בלבד המתוארכים לשלב הקדום של התקופה ההלניסטית באזור זה, ששימש כפריפריה החקלאית של העיר ירושלים", אומר דניאל מור מרשות העתיקות, "בפרק הזמן שחלף בין כיבוש אזור ארץ ישראל על ידי אלכסנדר מוקדון (332 לפנה"ס) ועד לתום השלטון החשמונאי על הארץ בזמן שנכבשה יהודה על יד המצביא הרומי פומפיוס (63 לפנה"ס), הייתה נתונה הארץ להשפעה הולכת וגוברת של התרבות ההלניסטית. מעט מאוד ידוע על התרבות החומרית וההיסטוריה של תושבי ירושלים והאזור הכפרי סביבה במהלך המאות הרביעית-שלישית לפנה"ס (קודם למרד החשמונאים בשלטון הסלווקי ב- 167 לפנה"ס), והאתר שנחשף יסייע בבניית דגם היישוב באזור זה".
משלב ההתיישבות הקדום בחפירה, נמצאו יסודות מבנים שנחצבו בסלע תוך כדי השקעה מרובה, וכן גת גדולה לייצור יין. לדברי עין מור, "סביר להניח כי תושבי האתר ניצלו את גדות נחל עין כרם הסמוך לגידול גפנים. כמות שברי קנקני האגירה המרובים מלמדת כי תושבי אתר חקלאי זה אגרו את תוצרתם, וככל הנראה - בדומה לתקופות מאוחרות יותר, היוו חלק מהעורף החקלאי של העיר ירושלים. ממצא מעניין נוסף היא משקולת מעופרת מעובדת יפה, שבראשה חור לתלייה, ועל גבה חרוטה אות. המשקולת טרם נוקתה במעבדות הטיפול של רשות העתיקות, אולם נראה כי האות החרוטה עלייה היא האות י'.
היקפו וטיבו של האתר שנחשף תחת רחוב הנטקה אינו ברור דיי הצורך, וסביר להניח כי עם המשך העבודות במקום ייחשפו חלקים נוספים ממנו, שיסייעו בידי הארכיאולוגים לקבוע אם מדובר אכן בשרידי חווה חקלאית, או בשרידי יישוב גדול יותר שהיה במקום.