היום יגיע לסיום שלב עדותו של הלוחם, אלאור אזריה, המואשם בירי במחבל מנוטרל בחברון.
בפתח החקירה נגדית של התביעה שאל התובע את אזריה מדוע הוא ירה במחבל שתי דקות לאחר שצעק שהוא ממולכד בעוד אזריה טוען שהצעקה נשמעה שבריר שנייה לפני ביצוע הירי ואמר "אתה הטפת לי אתמול שהכל קורה תוך שניות, "זה מה שזכרתי באותו רגע" השיב אזריה "לא עמדתי עם סטופר. אתה תופס אותי במשחקי מילים".
"אתה הטפת לי אתמול שהכל קורה תוך שניות", המשיך התובע. "והנה לפי דבריך והממצאים קיבלת את ההחלטה לירות שתי דקות לפני שירית במחבל", התובע הדגיש בפני אזריה כי העיתוי הוא זה שחשוב "החלטת לירות בשבריר שניה לפני הירי? אני אומר לך שהחלטת שתי דקות לפני כן, כשנשמעה הצעקה". אזריה השיב לו מיד: "טענתך לא נכונה, שניות בשטח זה דבר חשוב, אבל לא החלטתי שאני הולך לירות במחבל שתי דקות לפני כן" והסביר "תוך כדי השתלשלות האירועים הנקודות מתחברות, אתה מבין את הסכנה ומבצע את הירי".
"אז כל האלמנטים מתחברים", הדגיש התובע. "ההבחנה, הצעקות, ההחלטה- שתי דקות לפני הירי". בתגובה אמר אזריה: "אם זה היה ככה הייתי יורה מיד. החלטתי תוך כדי השתלשלות ולפי הסכנה", והוסיף כשהוא עוקץ את התובע "אני מצטער מהלב, אני לא רוצה לפגוע בך, אבל אתה לא מדבר מניסיון של להיות בסיטואציה כזו ואני אומר לך שזה לא עובד ככה בשטח".
אזריה גם שלל את הטענה כאילו ביצע את הירי מתוך לא מתוך חשש אלא מתוך נקמה, כשאמר התובע שאזריה לא נראה בסרט לחוץ וחושש ענה אזריה "מזל שלא כל האנשים אותו דבר, כל אחד מגיב אחרת" ולגבי עניין הנקמה הוסיף "כדי להימנע מטעויות הבנתי שאין ברירה, צעקתי זוזו ויריתי. אם זאת היתה נקמה, הייתי יורה מטווח אפס"