בכתבה שפורסמה אתמול ב'כיפה' הציג הכתב את ארגון "נשים למען המקדש" כארגון מיסטי הפועל עם סגולות רוחניות.
'נשים למען המקדש' הינו גוף של נשים הפועלות בנושא הר הבית ובית המקדש ופועלות לחבר את העם לנושא המקדש. כחלק מהפעילות שלהן ריכזו הנשים עפר שמקורו בהר הבית ונלקח על-ידן משאריות הסינון הארכיאולוגי שעושים לסינון העפר מהר הבית בעמק צורים (באישור כמובן).
את עפר זה מביאות הנשים לחתנים שחפצים לקיים את ההלכה שחתנים שמים אפר על ראשם תחת החופה ולזכור את חורבן בית המקדש בצורה מוחשית.
על-פי הגמרא וכך נפסק גם להלכה, חתן תחת החופה שם אפר על ראשו, במקום התפילין. עניינה של הלכה זו היא - לזכור את החורבן גם במהלך השמחה.
לצערנו הרב הרבה חתנים היום שמים את האפר ושוברים את הכוס (אגב, שבירת הכוס הינה מנהג מאוחר יותר) כחלק מהטקסט והטקס הקבוע. לא תמיד זוכרים מה הסיבה האמיתית ולא תמיד מתחברים לסיבה האמיתית, וכשהחתנים לא שמים את ליבם למעשיהם קל וחמור הקהל הנמצא בחתונה.
אין יותר מתאים מלשים עפר שמקורו דווקא מהר הבית על ראש החתן ביום שמחתו, תחת החופה. כשהחתן שם עפר מהר הבית ומסבירים גם לכל הנוכחים מה מקורו של עפר זה - כולם יותר מתחברים, וכך למעשה ההלכה הזו שעיניינה לזכור את החורבן מקבלת משמעות וגורמת לזכירה ממשית של חורבן הבית.
בהשוואה זולה חיבר הכתב בין היוזמה של 'נשים למען המקדש' לבין כל מיני סגולות זולות שמוכרים בקברי צדיקים ובכל מיני מקומות. השוואה זולה שאינה מכבדת את האתר ואינה מכבדת את הכתב. הכותרת שבחר הכתב - "אדמה קדושה בזיל הזול" מביעה זלזול עמוק בחיבור בין ההלכה המפורשת והעיסוק המוחשי בעינייני המקדש בימינו, דור הגאולה. אם האתר והכתב מכבדים את עצמם, מן הראוי שיתנצלו על ההשוואה הזולה והמזלזלת!
בשונה מסגולות כאלו ואחרות שניתן לקנות בקברי צדיקים, ארגון 'נשים למען המקדש' לא מציע שום סגולה לחתן שיקנה בארבעה שקלים את העפר הזה וישים על ראשו תחת החופה (אגב, המחיר לכיסוי הוצאות). כל מטרת שקיות העפר הללו הן בשביל להעלות את ירושלים על ראש שמחתו של החתן ושל הנוכחים במעמד החופה.
בשבוע האחרון ברך הרב שמואל אליהו את "נשים למען המקדש" על יוזמתם זו ואף ביקש מהן שקית עפר שיוכל להביא עימו לחופות שהוא עורך, לשים על ראש החתנים.
לשאלת רבים על ההבדל בין אפר לעפר מסבירה הרבנית רבקה שמעון מ"נשים למען המקדש" כי בעפר שהוצא מההר ישנה כמות גדולה של אפר שריפה בעקבות השריפות שהתחוללו בהר.