"תושבי מדינת ישראל חיים תחת טרור מהגרים וסובלים מאלימות", כך אמרה היום (ב') סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי בדיון בוועדה לביקורת המדינה על תוכנית גירוש המסתננים. דבריה עוררו סערה, ובתגובה ביקש ח"כ דב חנין מהרשימה המשותפת למחוק את האמירה מהפרוטוקול, אך חוטובלי ענתה: "אני חוזרת ואומרת - יש טרור מהגרים בדרום תל אביב".
סגנית השר חוטובלי שייצגה את עמדת הממשלה, פנתה למשתתפים בדיון ואמרה: "תפסיקו לקרוא להם פליטים. יש להבחין בין פליטים למהגרי עבודה. מדינת ישראל מרחיקה רק מהגרי עבודה. הניסיון להציג מהגרי עבודה כפליטים הוא פוליטי ואינו משקף את המציאות. ממשלת ישראל קיבלה החלטה להרחיק מהגרי עבודה כפי שנוהגות מדינות דמוקרטיות רבות בהן ארה"ב ואוסטרליה".
היא הדגישה כי "הקמפיין שמשווה את מהגרי העבודה לניצולי שואה הינו פסול מהיסוד. המדינה עומדת בקריטריונים של בג"ץ וההרחקה למדינות השלישיות מתבצעת במסגרת הסכמים שאושרו על ידי בג"ץ.
"כל מדינה ריבונית רשאית להרחיק מהגרי עבודה בלתי חוקיים שהגיעו לשעריה. הם יורחקו למדינות מאוד בטוחות שבהן מתקיים משטר שאפשר לנהל בו חיים ברמה מאוד גבוהה. הם מקבלים 3,500 דולר. זה הון גדול שהם יכולים לעשות איתו כמעט כל מה שעולה בדעתם".
יו"ר הוועדה, ח"כ שלי יחימוביץ' מהמחנה הציוני, אמרה כי "כבת לניצולי שואה ההשקפה שלי היא הצורך במדינת ישראל חזקה ואיתנה אבל בו בזמן דאגה לפליט, לגר ולמבקש המקלט". חוטובלי השיבה לה כי "כל הסוגיה עוברת פופוליזציה. אל תעשו שימוש לרעה בניצולי השואה ולא בשואה. זה דיון על מהגרי עבודה. אני מבקשת לקרוא להם מהגרי עבודה".
חוטובלי הוסיפה: "תפסיקו לעשות פוליטיזציה ודמוניזציה לישראל. תבדקו את העובדות. משנת 2008, הוגשו רק 15 אלף בקשות למקלט מתוך כ-60 אלף. זה אומר שמרביתם אינם פליטים אלא מהגרי עבודה וזכותה של כל מדינה ריבונית כמו מדינת ישראל לקבוע מי נכנס לשטחה.
"מה שקורה בדרום תל אביב זה טרור מהגרים שממנו סובלים תושבי דרום העיר. עלינו להגן על תושבי ישראל תוך שאנו מכבדים את החוק הבינלאומי ומרחיקים את מסתנני העבודה מישראל".
יחימוביץ' מצדה הוסיפה ואמרה: "אני מרגישה שהגורמים הרשמיים בוחנים מחדש את הסיטואציה. הם דיפלומטים ונזהרים בניסוחים, אבל ההערכה שלי היא שלא יהיה גירוש במועד שנקבע, ואולי לא יהיה גירוש בכלל". חוטובלי הגיבה: "אני חולקת עליך".
דבריה עוררו סערה. חוטובלי בדיון בוועדה לביקורת המדינהצילום: ללא קרדיט
לדבריה של יחימוביץ' הגיב ראש מנהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה, יוסי אדלשטיין, שאמר כי "מ-1 בינואר עד היום הוגשו 2,000 בקשות חדשות של נתיני אריתריאה וסודן. נבחן מה לעשות איתן, ובכל מקרה לא יעכב את ההרחקה מישראל". לדבריו, כל בקשות המקלט שהוגשו עד תחילת השנה ייבדקו לפני הגירוש, אך הוא סירב להתחייב שלא יגורשו מי שהגישו בקשות אחרי 1 בינואר.
ח"כ איל בן ראובן מהמחנה הציוני פנה לחוטובלי ואמר: "בניגוד לסגנית שר החוץ, אני רואה במבקשי המקלט קודם כל בני אדם. זה דיון ערכי, לפני שאנו קובעים אם הם מהגרי עבודה, מבקשי מקלט או בעלי כל מעמד משפטי אחר.
"ישנה סתירה בנתונים שאותם את מציגה, שרובם מהגרי עבודה. נציג רשות האוכלוסין וההגירה אמר שהרשות לא מתכוונת לבחון בקשות מקלט של מי שהגיש בקשה לאחר 1 בינואר 2018. בנוסף, דנו בוועדת המשנה המסווגת ביכולת הבקרה של מדינת ישראל על יישום ההסכם מצדה של המדינה השלישית. להבנתי לא קיימת כלל יכולת בקרה כזו".
נציג משרד מבקר המדינה אמר כי בחודש מאי יפורסם דו"ח על הטיפול ב-50 אלף בקשות מקלט שהוגשו בין 2009 ל-2017. הדו"ח הונח בימים האחרונים על שולחן ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר הוועדה לביקורת המדינה יחימוביץ'.
ח"כ מיכל רוזין ממרצ אמרה כי "זה ההסכם היחיד בעולם בקשר למבקשי מקלט שהוא סודי. למה המדינות שאיתן נחתם ההסכם מכחישות אותו? האנשים נוחתים שם, אוספים אותם לרכב, לוקחים מהם את המסמכים ואומרים להם תלכו. הם אנשים חסרי מעמד, הם שקופים. הם יכולים להיעצר בכל רגע ובוודאי לא לחיות, להתקיים ולנהל חיים נורמליים. האם זה עומד בתנאי ההסכם?".