שרת המשפטים: "ליועץ המשפטי לממשלה אין זכות וטו על חוקים"

שרת המשפטים אמרה הבוקר בכנס קהלת כי "הייעוץ המשפטי הוא כמו יחסי עורך דין-לקוח. בסוף, מקבל ההחלטות צריך להיות נבחר ציבור". שקד חשפה כי היא פועלת לביטול ועדת האיתור לתפקיד היועמ"ש ומציעה הליך מינוי שונה

אביטל טרקיאלטאוב
כד בתשרי התשעז
,
26 באוקטובר, 2016 11:03
יחצ

יחצצילום: יחצ

שרת המשפטים, איילת שקד, השתתפה הבוקר במושב השני של כנס 'פורום קהלת' שנערך במשכנות שאננים בירושלים. שקד דיברה על תפקיד הייעוץ המשפטי בהליכי חקיקה וגבולותיו, והדגישה כי מקבלי ההחלטות בפועל, בכל הנוגע לחקיקת חוקים, הם נבחרי הציבור בהם ראש הממשלה, השרים וחברי הכנסת.

"בתחום החקיקה אין דבר כזה וטו על חקיקה, הכנסת היא הריבון והיא זו שצריכה להכריע" אמרה שקד. "אני מתייעצת עם הייעוץ המשפטי גם לממשלה וגם לכנסת. היו מקרים שהצוות של הייעוץ המשפטי לממשלה חשב שיש קשיים עם חוק מסויים ולמרות זאת העברנו אותו, כמו החלת חוק האומנה על יהודה ושומרון. או חוק שמאפשר לתבוע את הרשות הפלסטינית על התערבות שלה בטרור".

"אני רואה את הייעוץ המשפטי כמו יחסי 'עורך דין - לקוח', מתייעצים, אבל בסוף הריבון הוא המחוקק. בהחלטות מנהליות אם היועץ המשפטי לממשלה אומר שיש מניעה משפטית בוודאי שאנחנו לא מעבירים את ההחלטה. בחקיקה, אנחנו יכולים להתייעץ אבל בסוף נבחרי הציבור הם שמקבלים את ההחלטה. לפקיד ציבורי, בכיר ככל שיהיה, אין זכות וטו. יועץ משפטי לממשלה יכול לייעץ. בסוף ההחלטה היא על נבחרי הציבור". תפקידו של היועץ המשפטי, הסבירה שקד, הוא "כשמו - יועץ. לא מקבל החלטות במקום נבחרי הציבור".

שקד חשפה בכנס כי בשבועות האחרונים היא פועלת על מנת לבטל את ועדת האיתור לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. "הליך המינוי ליועץ המשפטי לממשלה שאני מציעה דומה להליך מינוי הרמטכ"ל - מה שטוב למינוי של מי שאמור להגן על אזרחי ישראל בזמן מלחמה, יהיה טוב לא פחות למינוי יועמ"ש".

"הגיע הזמן להפחית דרמטית את הרגולציה הבלתי נגמרת" מדגישה השרה שקד. "זה נכון להליכי בחירה, וזה נכון לא פחות גם לעסקים. צריך לתת לנבחרי הציבור את היכולת למנות את מי שהם חושבים שזה נכון ולא להתכסות בכסות של ועדת איתור. עדיף שזה יהיה 'על השולחן'. יש מנגנונים טובים לא פחות, כמו ועדת טירקל שפותחת את המינוי לדיון ציבורי".

על פי הצעתה של שקד, היועץ המשפטי לממשלה ימונה על ידי הממשלה בהתאם להצעת שר המשפטים. לפני הבאת המועמדות לאישור הממשלה, הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים (ועדת טירקל) תבחן את המועמדות ותוודא בין היתר כי המינוי לא נעשה מסיבה שאינה ראויה, כמו זיקה אישית, זיקה עסקית או זיקה פוליטית לגורמים בממשלה. הליך המינוי יהיה דומה להליך המינוי של בכירים אחרים כמו רמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, ראש השב"כ, ראש המוסד, נציב בתי הסוהר, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד בנק ישראל.

"ביטול ועדת האיתור הוא חלק מהגברת המשילות", הוסיפה שקד. "העבר הוכיח כי אין תוחלת להליך שהתנהל בבחירת היועץ המשפטי לממשלה ב- 15 השנים האחרונות, ובמקום המטרה המוצהרת של הוועדה, התברר כי אותה שיטה רק מקשה על ההליך, בלי כל יתרון. יש לזכור כי אושיות משפטיות וטובי היועצים המשפטיים לממשלה, כמו חיים כהן, יצחק זמיר, מאיר שמגר ואהרון ברק, נבחרו לתפקיד גם בלי אותה ועדת איתור".

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

x
ראש הממשלה בנימין נתניהו צילום: עמוס בן גרשום/לע״מ

נתניהו: "האויבים שלנו קיבלו את המסר – אנחנו יכולים להגיע לכל אחד"

קרא עוד