לצאת לחופש,אפילו קצרצר (והכוונה בלי ילדים,כן?) זה דבר נהדר. לצאת לחופש קצרצר, לחזור ולגלות שמישהו החליט להקל עלייך את העבודה - זה נפלא עוד יותר, אפילו שסביר להניח שזו טעות, אם לא מצד המלאך הרושם שנתן לך בטעות זיכוי על כמה כוכבים באשראי המצוות, אז מצד החברים לעבודה שפשוט המשיכו לחיות בהעדרך.
אבל אני כנראה ברת מזל, וכשאני לא הייתי פה החברה באתרי היהדות לא נחו לרגע, ובשבועיים האחרונים ארגנו לוטו חרדי, עיסויים חרדים ואינטרנט לעסקים חרדיים, קצינת דת ראשונה, בחורה שמתפשטת ברחבת הכותל, תנ"ך זעיר, כוכב נולד לחזנים ופולמוס בדבר פני נשים בעלוני השבת.
ממש כאילו מישהו שם אמר: "למה לתת למסכמי השבוע לשבור את הראש? נארגן את זה ככה שמספיק יהיה לשים קישורים וסמיילי ליד".
אבל כידוע, לי הרי תמיד היה מה להגיד, שלא לדבר על זה שצריך מישהו שיהווה את הכתובת עליה יוכלו כולם להתרגז, ושיהיה להם את מי לצלוב. אז "אשר....למות על קידוש ה", והנה אנחנו מתחילים:
עשר למען תתעשר
"גורלות". זהו השם של הלוטו החרדי, בו כל כרטיס עולה 100 ש"ח, והפרס הראשון הוא על סך 100,000 ₪. ואם תהיתם, אז כל העקרונות פה זהים לאלו שבלוטו, למעט דבר אחד: כל הרווחים מיועדים לצדקה. עניין קטן אך משמעותי שמבדיל בין כשר-ללא כשר.
הרעיון, לפי המארגנים, צץ בעקבות קשיים בגיוס כספים והרצון לדרבן את האנשים לתרום דווקא לעמותה שלהם. לפי דבריהם "זהו הדבר הבא בעולם החרדי, והעניין כבר תופס תאוצה".
אם נניח לרגע שאכן זה הולך להיות הטרנד הבא בעולם החרדי, אז אין מה לדאוג. עם כמות הגמ"חים והעמותות שקיימים שם, כולנו הולכים להתעשר. ההגרלה הראשונה אגב, מיועדת להיות בחודש אדר. כמה סמלי.
מישרים גב
כואב לכם הגב? נתפסו לכם האצבעות מגירוד כרטיסי הגרלות? הראש מתפוצץ מחישוב כל האפשרויות להתעשרות מהירה? מכון הבריאות באשדוד מחכה לכם.
המכון, המנוהל על ידי בני זוג חרדים שייבאו את שיטות הטיפול שלהם מארצות הברית, מעניק טיפולים גם לחילונים, וחלק גדול מהכנסותיו מופנה לנזקקים. שיטות הטיפול מבוססות על המסורת היהודית העתיקה, בשילוב שיטות הלקוחות מספרי הרמב"ם. "גם עקרות בית היגעות בעבודתן היומיומית וגם שחקני כדורגל או ספורטאים מענפים אחרים, יכולים להגיע לטיפול כללי של שעה ואף יותר". כך בעלי המכון.
מילה אישית - לכו על זה.
רשת מוכשרת
ועדת הרבנים לענייני תקשורת, שנוסדה בסמכותם של גדולי הרבנים בציבור החרדי, פרסמה בעיתונות החרדית הודעה שמתירה שימוש באינטרנט "לצורכי פרנסה בלבד, ובאמצעים הכשרים לכך".
במודעה מוסבר כי הרבנים פנו לחברות תקשורת המספקות תשתיות ושירותי סינון, שיספקו פיתרון לציבור יראי השם במסלול מיוחד שיעמוד תחת פיקוחם. הרבנים מפנים למוקד מיוחד לבירור פרטים, ובסוף המודעה מדגישים: "הננו לגלות דעתנו שאין בדברינו שום היתר לשימוש במחשבים, וקל וחומר לא בתקשורת מחשבים, שלא לצורכי פרנסה הכרחיים. וכל אחד ינהג בדבר זה על פי הוראת רבניו, ויהי רצון שלא יצא מכשול מתחת ידינו". עד כאן מתוך אתר YNET.
לא חוזרים על בדיחה פעמיים
אז אחרי שקראנו על כל "הסקופים" על ה-"טרנדים" ו-ה-"הלהיטים" ה-"סוחפים" ב-"עולם החרדי", ואחרי שכולנו כבר שנים מכירים את שיטת ההגרלות בכרטיסי התרמות (מישהו אמר התרמות בנ"ע? ושעון שלא עובד?), שכולנו יודעים שכמעט בכל מקום כיום ניתן להשיג עיסוי ומסאז כשרים למהדרין ושספקי האינטרנט לציבור הדתי והחרדי רק הולכים ומתרחבים,לא נותר ספק. אופנת ה"רטרו" השתלטה על הרחוב החרדי. ואם לא עליו אז על כתבי אתרי היהדות.
נו, טוב. זה הרי מטורף לא למחזר!
בוחן כליות ולב
"הסטרפטיז שהסעיר את המתפללים ברחבת הכותל", זהו שם הכתבה שהתפרסמה באתר NRG יהדות. ולא, לא מדובר בסטרפטיז רוחני. לפי המצוין בכתבה (שימו לב לפרטים,זה חשוב), האישה נכנסה, או יותר נכון "פרצה" לרחבת הגברים כאשר כולם היו באמצע תפילת העמידה, נעמדה בניהם, התפשטה ונשכבה על הרצפה ערומה. המתפללים, כך לפי הכתבה, לא יכלו לעשות דבר, משום ש...נכון, הם היו באמצע תפילת העמידה. עוזרו של רב הכותל "התעשת ראשון", כיסה אותה במעילו והסדרנים לקחו אותה משם לחדר צדדי ומשם להסתכלות פסיכיאטרית.
מוזר. כי בעיון חוזר בכתבה, חבל לפסיכיאטרים על הזמן. אישה שיודעת למצוא רגע בו כללל הגברים ברחבת הכותל באמצע תפילת העמידה - היא בעצם גאון.
זה הגדול- קטן יהיה
שימו לב לזה- התנ"ך הזעיר בעולם הומצא בטכניון, והוא בגודל של גרגר סוכר. הננו-תנ"ך נכתב באמצעות מכשיר מדעי הנקרא FIB - אלומת יונים ממוקדת. פריצת דרך זו תאפשר בעתיד, כך סבורים החוקרים, לאכסן את כל ארכיון המדינה על סנטימטרים בודדים. איזה יופי. לא עוד מדפים עמוסי ספרי קודש, כי אם קופסת גפרורים. לא עוד דפים וכריכות נקרעות- כי אם אוסף גרגרים. לא עוד "קושקוש! לא להכניס את הספר לפה!!!!" כי אם- ""קושקוש! תוציא את כל התנ"ך מהפה!!!".
ובפעם הבא שחבר ממליץ לכם על ספר ומודיע שהוא "בלע אותו בשקיקה", תחשבו פעמיים. יכול להיות שהעותק שלו כבר לא ממש זמין.
קצרים:
בכנס רבני שעסק בדיני ממונות קרא הרב הראשי לבניית מאגר ממוחשב שיכלול את כל יהודי העולם שנישאו כדת משה וישראל "כדי למנוע נישואים של פסולי חיתון".
בראיון שהתקיים אמש ברשת ב, אמר הרב תת אלוף אביחי רונצקי, כי בפעם הראשונה מאז היווסדה של הרבנות הצבאית תמונה קצינת דת, והיא תהיה אחראית על לטיפול בחיילות בצה"ל.
בתשובה למאמרו של הרב שמואל אליהו, באשר לטשטוש פני נשים בעלוני בית כנסת, משיב הרב ביגמן, ראש ישיבת מעלה גלבוע: "לא מצינו בכל פסיקות גדולי האחרונים זכר לכך שפני אישה נחשבים לערווה".
וכאן כמובן אמורה לבוא התגובה של ארגון "קולך", רק שיש דברים שחבל לחזור עליהם שוב ושוב- אז ויתרתי. תשלימו לבד.
ארמון חד פעמי
לפני כמה שנים, למדתי בבית ספר חדש חדש שרק הוקם. בית הספר היה ממוקם בין חולות חדרה לים התיכון, מנה כמה בנינים קטנים ועלובים למראה, מספר קרוואנים, ושקט מדאיג מסביב כאילו גם החיות החליטו לנטוש את האיזור. לאט לאט התרבו מספר התלמידים, אבל לא היה כסף להרחבה. לכן ההנהלה ארגנה אירוע חגיגי, בו הוזמנו שועי העיר, תורמים מכובדים וגולת הכותרת - שר החינוך דאז זבולון המר ז"ל.
כל בית הספר לבש תכונה לקראת האירוע. הבניינים קושטו, הקרוואנים נוקו, והמורות וידאו שוב ושוב שאנו זוכרים את תפקידנו בע"פ (לשבת שעתיים בשקט על הכסא ולמחוא כפיים במקום הנכון).
הכל היה נראה כמו כל אירוע התרמה רגיל לגמרי, עד שהגיע המשאית, זאת שממנה ירדו 5 פועלים, פרקו מאחוריה מרבדי דשא ארוכים וכמה עצי דקל פורחים, ותוך כמה דקות הפכו את חצר הדיונה השוממת לפורחת ולראויה לקבלת השר.
בתור ילדה צעירה העניין היה נראה לי כפלא, ועוד יותר התפלאתי לשמוע את השר מציין שוב ושוב בנאומו את המילה "פסטורלי" (טוב, מה היה לי לעשות חוץ מלהקשיב לו?) שכילדה לא הבנתי כלל, וכיום אני מבינה שהייתה רחוקה מאוד מהמציאות.
חלפו עברו השנים. בית ספר השתנה, אני השתנתי, ההנהלה השתנתה, אך לא שיטות ההתרמה. כי באתר "חדרי חדרים" מצאתי הוכחה לכך שעדיין מתרימים יעשו הכל בשביל לקבל את התרומה. כאן מדובר דווקא בלא אחר מארקדי גידמאק שקיבל מישיבת כנסת ישראל חברון מכתב המלצה מארכיון הישיבה, משנת תרפ"ה, בכתב ידו של החפץ חיים, בו הוא ממליץ על בחור בשם חיים גאיידמק, בן משפחתו של ארקדי, שמבקש להתקבל להיכל ישיבת כנסת ישראל בעיר חברון. "תמיד", כך אמר ארקדי באירוע, "מהיום שבו התחלתי לתמוך בישיבות הקדושות הרגשתי קשר מיוחד לישיבת חברון, עכשיו אני מבין מדוע".
המסמך מן הסתם מדויק וסביר להניח שהוא אכן נמצא בארכיון הישיבה. אבל הקשר לארקדי גיידמאק? נו באמת, כבר שמענו על קשרים משפחתיים הגיוניים יותר שגם קשורים פחות לכסף.
לא נותר לי אלא לקוות שגורל המסמך, הקשר המשפחתי הרופף והתרומה, לא יהיו כגורל חצר ביה"ס - שמיד לאחר עזיבת השר נפרדה לתמיד מהדשא שגולגל שוב ומהדקלים שנאספו למשאית אחר כבוד, ונותרה שוממה ומלאה בחול וילדים תמהים על הפלא שהופיע עם השר, ונעלם לבלי שוב...