מליאת הכנסת דחתה בקריאה טרומית את הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון - ייצוג הציבור באסיפה הבוחרת) של חבר הכנסת משה טור פז. במהלך ההצבעה השמית התעוררה מהומה במליאה לאחר שחברי האופוזיציה טענו כי חבר הכנסת ניר אורבך אמר בסבבי ההצבעה כי הוא לא משתתף אך לאחר מיכן הצביע בעד. מרכז האופוזיציה יריב לוין אמר כי "גם הערב, הקואליציה נוחלת מפלה אחר מפלה, והיד עוד נטויה. הפלגנות בין חלקי הקואליציה הכשילה אותם שוב. ממשיכים להיאבק".
-
עוד באותו נושאחוק הרב קוק: ניר אורבך מאיים על הקואליציה
28/02/22 22:03
המליאה יצאה להפסקה על מנת לברר את העניין, ולאחר הבירור הודיע יו"ר הכנסת מיקי לוי: "לאחר שצפינו בסרטון פעם אחר פעם, גם עם נציגי האופוזיציה, מכיוון שהיו צעקות ולא היה ברור מה קורה, ולא יכולנו להחליט באופן חד משמעי לכאן או לכאן, קיבלתי החלטה להביא את ח"כ ניר אורבך שהוא יצפה. אנחנו סומכים על היושרה שלו, הוא צפה בסרט מספר פעמים וגם הוא לא ידע להחליט, אך בגלל היושרה שלו אמר שמכיוון שיש ספק אז אין ספק ולכן הוא לא יוכל להצביע". לאור זאת נרשם שוויון 51 בהצבעה ולכן החוק לא עבר.
צפו במיקי לוי מסביר את נפילת הצעת החוק:
ההצעה מבקשת לקבוע מספר שינויים בתהליך בחירת הרבניים הראשיים לישראל. כך מוצע לשנות את הרכב החברים באסיפה הבוחרת, לערוך בחירות גלויות במקום חשאיות וכן לקבוע כי כשירות לכהן כדיין או כהונה בפועל כדיין הם תנאים הכרחיים במסגרת תנאי הכשירות הנדרשים ממועמד לתפקיד הרב ראשי לישראל.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "תפקידה של הרבנות הראשית לישראל הוא לתת שירותי דת יהודיים, להוות הגוף הממלכתי שמייצג את הדת היהודית ולאפשר קירוב בין מסורת ישראל לבין החברה הישראלית. כדי לממש את תפקידה, על הרבנות הראשית להיות מחוברת לכלל חלקי החברה הישראלית ולהיות מייצגת נאמנה שלה. במשך השנים, נבחרו לתפקיד הרבנים הראשיים פוסקי הלכה עם תפיסת עולם ציונית ואחריות ציבורית רחבה, שיוכלו לפסוק הלכה ברוח ממלכתית ולתת מענה הלכתי לאתגרי החברה הישראלית. בשנים האחרונות אנו עדים למגמת החמרה וניתוק, תוך העדפת שיקולים פוליטיים, באופן שפוגע במטרה שלשמה הוקמה הרבנות הראשית. אמון הציבור ברבנות הראשית נמצא בשפל חסר תקדים, כאשר סקרים מלמדים כי כ-80% מהציבור היהודי בישראל איננו נותן בה את אמונו".
"בראש הרבנות הראשית עומדים שני הרבניים הראשיים לישראל, ומועצת הרבנות הראשית לישראל שמתווה את מדיניות הרבנות הראשית בסוגיות רבות הנוגעות לשירותי הדת היהודים. לפגיעה במעמד הרבנות הראשית יש קשר הדוק לאופן מינויים. במצב החוקי הקיים, הרבנים הראשיים ומועצת הרבנות הראשית, אינם מייצגים את כלל הציבור היהודי בישראל. האסיפה הבוחרת, שמטרתה להבטיח ייצוג של כלל הציבור, מורכבת בעיקר על ידי נציגים של הרבנות הראשית, כך שבפועל מדובר בגוף ציבורי שבוחר את עצמו על ידי נציגיו, בזמן שקולו של הציבור בהליך הבחירה קטן. נוסף על כך, בחוק הקיים אין שום מנגנון שמבטיח ייצוג משמעותי לנשים במסגרת האסיפה הבוחרת, ונציגי יישובי יהודי ושומרון אינם חלק מהאסיפה הבוחרת, כך שאין בה ייצוג למפעל ההתיישבות".