הרוחות במפלגת ימינה סוערות, בימין החדש ובאיחוד הלאומי טרם הגיעו להכרעות בעניין מראה הרשימה הכוללת. בצלאל סמוטריץ' הציב בפני נפתלי בנט דרישה להתחברות - ארבע מקומות בשמינייה הראשונה. בנט מוכן לשריין לאיחוד הלאומי רק שני מקומות. כל צד החל במשא ומתן עם הבית היהודי כדי להראות שהוא לא זקוק לצד השני בשביל לעבור את אחוז החסימה, וכי במקרה הגרוע ביותר ירוץ לבדו.
הבעיה: בשני הצדדים סבורים כי במידה ויתפצלו, צפויה מפלגה אחת לעבור את אחוז החסימה, בעוד השנייה תיעלם מהמפה הפוליטית.
למה מלכתחילה הם זקוקים האחד לשני?
מן הצד האחד נמצאת הימין החדש של בנט ששאיפותיה היא להיות מפלגת ימין כללית. העניין הוא שבנט יודע שכדי להבטיח שהוא יעבור את אחוז החסימה הוא זקוק לכמה שיותר קולות מהמגזר, כי על הימין החילוני הוא לא יכול להסתמך. בהתחלה עלייתו של בנט בסקרים היו כאשר היווה האלטרנטיבה הימינית היחידה לנתניהו, אך אז הגיע סער וגנב ממנו את קולות הימנים החילוניים שמאסו בנתניהו. וכמובן שקולות ימנים חילוניים שלא מאסו בנתניהו גם ככה נשארים בליכוד, לכן על בנט להיות בטוח שהוא עדיין הדומיננטי בקרב המגזר הציוני דתי. על מנת להבטיח זאת, הוא נצמד לסמוטריץ' שיבטיח את מעמדו כבית של הציונות הדתית.
מן הצד השני השני עומד סמוטריץ', מי שמעולם לא שואף להיות ראש ממשלה או לצאת מגבולות המגזר, הוא ממשיך להצהיר כי ימשיך לשמש כנציג לערכים של הציונות הדתית. הבעיה של סמוטריץ' כי בניגוד לבנט הוא מצטייר כמפלגה חרד"לית, שהם האחוז היותר קטן בציונות הדתית, ולכן עליו להיצמד למשהו יותר לייטי על מנת שיקבל יותר קולות. בנוסף השאיפות הגבוהות של בנט הם שהביאו את סמוטריץ' להגיע למשרד התחבורה ולהשפיע לא רק בגבולות המגזר, אם יישאר רק כמייצג המגזר סמוטריץ' עלול להיאר עם הצעות לתפקידים קטנים.
למה כל אחד חושב שהוא זה שיעבור את אחוז החסימה?
ניסיון העבר משחק לטובתו של סמוטריץ', ומוכיח כי דווקא הוא זה שיעבור ובנט יישאר בחוץ. כזכור, בסיבוב הבחירות הראשון הימין החדש לא עבר את אחוז החסימה, בעוד איחוד מפלגות הימין זכתה בחמישה מנדטים. גם כשרצו ביחד בסבבים הבאים ההצטרפות של הימין החדש לרשימה הוסיפה רק מנדט אחד. אלא שזו תהיה הפעם הראשונה שהוא זה שיעמוד בראש, נציג המפלגה היותר שמרנית.
מנגד בנט עשה את שיעורי הבית שלו, ומיתג עצמו מחדש. בנט מוביל מפלגה ציונית דתית ברוח צעירה הפתוחה לכל ועם שאיפות לראשות ממשלה. באם ירוצו השניים בנפרד עלול בנט לנסות ולהבטיח את הבייס הציוני דתי על ידי הכפשת סמוטריץ' ומיתוגו כנציג החרד"לים בלבד מה שעשוי להבריח את הציונות הליברלית והגדולה יותר לחיקו של בנט ולהותיר את האיחוד הלאומי מחוץ לכנסת. מצד שני כאמור, בנט כבר נכשל בגיוס המוני של הציונות הדתית.
שימוש בבית היהודי כקלף מיקוח
הבית היהודי אינה מוערכת על ידי המגזר הדתי מאז שנכנס הרב רפי פרץ לראשותה וזיגזג פעמים רבות. אך כעת כשפרש, הבית היהודי אמנם חלשה אך עשויה לשמש כוח מגן מספיק כדי לסייע לכל אחד מן הצדדים לריצה עצמאית. בימין החדש כבר החלו במשא ומתן עם הבית היהודי, חיבור בין השתיים עשוי לתת לבנט את מידת הציונות הדתית שהוא צריך כדי להמשיך להביא קולות משם. בנוסף בגלל שהבית היהודי חלשה היא לא תוכל לבוא בדרישות כמו של סמוטריץ', ובכך בנט יקים את רשימת חלומתיו ובלי יותר מידי כיפות בפרונט.
עבור האיחוד הלאומי האינטרס הוא כאמור המיתוג של מפלגה ציונית דתית על כלל גווניה. החשש שקמפיין שיימתג אותו כחרד"לי בלבד עלול להצליח, לכן עליו להחזיר את הבית היהודי על ידו ופחות דמויות המזוהות אוטומטיות כעוד סמוטריצ'ים. המשא ומתן עם הבית היהודי נמצא בפיגור, היות ובאיחוד הלאומי מקווים שמי שיזכה בפריימריז בבית היהודי יהיה מישהו כמו הרב אלי בן דהן, שעשוי לנווט את הבית היהודי לכיוון סמוטריץ' ולוותר על איחוד עם הבית היהודי. גם כאן על אף החיבור סמוטריץ' ידע לבנות רשימה שתייצג מגוון רחב יותר שיכלול דמויות ליברליות יותר.
ייתכן כי חיבור עם הבית היהודי לא יעבוד לאף אחד מהם, היות והבית היהודי נמצאת בשפל חמור בלי השפעה אלקטורלית כלל, ואז הם חוזרים לנקודת ההתחלה. או שיגיעו לעמק השווה כמפלגה אחת, או שימשיכו לקוות כי הן המפלגה שתצליח לעבור את אחוז החסימה, והשנייה תיוותר בחוץ.