הוועדה המיוחדת שהוקמה לבדיקת וקידום חוק הלאום דנה היום (שלישי) בסעיף שאמור לאפשר הקמת יישובים לאוכלוסיה היהודית בלבד. צוות הייעוץ המשפטי של הכנסת לעומת זאת הביע את התנגדותו.
הוועדה, שבראשות ח"כ אמיר אוחנה מהליכוד, כוללת בין היתר את חברי הכנסת ניסן סלומינסקי מהבית היהודי, טלי פלוסקוב מכולנו ונעזרת גם בשרת המשפטים איילת שקד ושר התיירות יריב לוין.
חברי הוועדה דנו כאמור באחד מסעיפי הצעת חוק הלאום שנועד להסדיר בחוק הקמה של יישובים קהילתיים על בסיס לאום או דת מוגדרים מראש. ח"כ ניסן סלומינסקי מהבית היהודי תמך בסעיף ואמר כי"בייסוד המדינה היה ברור שמקימים ישובים על בסיס אידאולוגי. באלקנה הקמנו ישוב דתי לאומי, היו קריטריונים וניגשו נגדי לבג"ץ שאמר שאם אנשים מתארגנים ורוצים להקים ישוב בעל אופי מסוים זה מקובל. מי שרוצה ישוב אחר שילך לאחר. יש לחפש דרך להבין בין עיר כמו רמת גן ליישוב כזה. תפיסות עולם לא צריכות לכלול כמובן גזענות".
לעומתו טען ח"כ אלעזר שטרן מיש עתיד כי "היום כשאתה הולך להתחתן הרבנות מוציאה לך את הנשמה להוכיח יהדות. אם מישהו יבוא להירשם ליישוב תשלח אותו להביא פתק מהרבנות? או ללכת להעיד בפני בית דין? אין לנו מספיק מזה? המדינה לא משלמת מספיק מחיר כבד? כל יום נולדים 15 תינוקות שאינם רשומים כיהודים והם אינם בני דת אחרת. מה עושה להם החוק הזה? לא ישלחו רק לבדוק יהדות אלא גם דת ויבקשו הוכחות. איזה לבוש יקבע? שלי או של חה"כ מלכיאלי? אנחנו בעד חוק לאום כמו שהציע חה"כ בגין ואני חושש שהמדיניות הנוכחית מרחיקה אנשים מהדת והחוק הזה ירחיק גם מהלאומיות".
ח"כ מיכאל מלכיאלי מש"ס לא הסכים איתו ואמר כי "לא תמיד צריך לקחת את זה למקום הדתי. אפשר לשמור על אחווה ושלום גם אם נגור בשכונות נפרדות. זה לא יעמיק את השסעים בעם. אני לא רוצה לומר למי שחי כחילוני לא לנסוע בשבת אבל אי אפשר לקחת מאתנו את זה שיש בינינו קוטביות. לגרור את זה לנושא השוויון זה לפגוע במהות".
הדיון בוועדה על הסעיף השנוי במחלוקתצילום: דוברות ועדת חוקה חוק ומשפט
הצוות המשפטי שמלווה את הדיונים התנגד לסעיף וטען כי הדבר פוגע בערך השיוויון, "לסעיף המוצע אין מקבילה באף חוקה בעולם. עולה השאלה בדבר ההצדקה להכללתו במסגרת חוק היסוד העוסק בעקרונות היסוד של המדינה".
לדבריהם, יש לערוך שינוי בנוסח הסעיף כך שהוא יתיר הקמת יישובים על בסיס ייחוד חברתי ותרבותי, "ליישובים מסוג זה עשויה להיות זהות מסוימת, אך לא ניתן להדיר מהם בצורה גורפת תושבים רק על בסיס לאומיותם או דתיותם או להדיר תושבים שאינם מבקשים לפגוע במרקם החברתי־תרבותי של היישוב".
היועצים המשפטיים הוסיפו והסבירו כי לדעתם "הנוסח המוצע, המתיר למדינה לאפשר לבני דת אחת או בני לאום אחד לקיים התיישבות קהילתית נפרדת בלא להגביל זאת ליישובים קטנים בעלי אפיון ייחודי קהילתי תרבותי, מעורר קשיים משמעותיים ביחס לעקרונות היסוד של השיטה, ובראשם החובה של המדינה לנהוג בשוויון כלפי אזרחיה ולא להפלות על רקע דת ולאום".