בשעה האחרונה התקיים דיון נוסף סביב משפט דומא. לקראת הדיון התפרסם תצהיר עדותו המזעזעת של עמירם בן אוליאל על העינויים שלכאורה העבירו אותו חוקרי השב"כ במהלך חקירתו:
"ביום חמישי האחרון נכנסו ארבעה חוקרים לחדר והחלו להכות אותי, לתת לי סטירות ולצעוק ולאיים עלי שישברו לי את העצמות ושאני לא יודע מה זאת חקירת שב"כ. הם קשרו אותי (רוב שלושת השבועות שאני בחקירה אני קשור) הניחו על ידי רצועות תחבושות מאורכות בצורת צמידים, אזקו אותי באזיק קצר על גבי הצמידים ואזיקים ברגליים והושיבו אותי על כיסא בתנוחה שראשי מגיע עד הרצפה", כך העיד אוליאל.
שריפת בית משפחת דוואבשה הפלסטינית בכפר דומא, סמוך לשכם, התרחש בקיץ 2015. חוקרי השב"כ ייחסו את האירועים לטרור יהודי ולתגובות תג מחיר של נערי הגבעות. אולם מאז לא נקבעה אשמתו של איש מהחשודים. בן אוריאל הוא החשוד העיקרי בפרשה. הוא סיפר לעורך דינו, איתמר בן גביר, את שעבר עליו בחקירות השב"כ: "בשלב מסוים פשוט הרגשתי וחשתי את כל הסיפורים שקראתי על סדום ועמורה. צרחתי מכאב, צעקתי לקב"ה אך הם לא הפסיקו אלא המשיכו להתעלל, שינו תנוחות, הורידו והרימו.
"בשלב מסוים הם הרימו אותי והפילו אותי, הרימו והפילו, והכל תוך כדי כאבי תופת. הרגשתי שטוב מותי מחיי, שאני מעדיף למות מאשר לספוג את אותם עינויים, ולכן ביקשתי שיפסיקו ואמרתי שאני מודה".
בן אוליאל הסביר כי "המצאתי גרסה, שיקרתי בכוונה והכל כדי שיפסיקו. הייתי מותש פיזית ונפשית אחרי ימים ארוכים ללא שינה, אחרי פגיעה באמונתי היהודית ואחרי שהייה ארוכה בלי לפגוש אנשים מלבד החוקרים שהתעללו בי. סיפרתי מה שהם רצו לשמוע, אבל זה לא הספיק להם. הם ידעו שאי אפשר לעשות המעשה לבד ולכן דרשו ממני שאפליל אחרים במעשים שהם לא עשו ואני לא עשיתי. קשרו אותי ב'מיטת סדום', עיקמו ידיים, העמידו אותי שעות ארוכות בתנוחות שונות בלתי אפשרויות תוך שהם מכים אותי ונותנים לי סטירות. הודיתי בעוד אירועים. כל פעם שהודיתי הם נרגעו קצת אך כל פעם לא הודיתי או לא הפללתי אחרים, החזירו אותי ל'מיטת העינויים'".