תנועת 'נאמני תורה ועבודה' שיגרה היום (שני) מכתב לרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, ובו הגיבו לטענות שהעלה כנגד ארגונים שונים, לרבות דתיים, אשר לטענתו דרדרו את מעמד הרבנות הראשית בקרב הציבור.
כפי שעולה בבירור ממכתבך", כתבו לרב הראשי יו"ר התנועה אסף בנמלך וראש תחום דת תני פרנק, "במהלך תקופת כהונתך לא נערכו שינויים מרחיקי לכת במערך שירותי הדת בישראל".
לדבריהם, "הצעות לתיקון המערכת נתקלו בדרך-כלל בהתנגדות, והשינויים שכן קודמו בסופו של דבר, נולדו בעקבות בג"ץ והליכים משפטיים אחרים שחייבו את מועצת הרבנות הראשית להידרש לעניין. נפגשנו עמך מספר פעמים מאז תחילת כהונתך והצענו לסייע בתיקון המערכת ובדרכים לשינוי המגמה המצערת של הידרדרות אמון הציבור ברבנות הראשית. לצערנו, על אף מאור הפנים שבו נתקבלנו, הנושאים שהובאו לפתחך נדחו כלאחר יד ומחלקם בחרת להתעלם".
מגיב לטענות הרב לאו. תני פרנקצילום: נועם פיינר
בסוף השבוע שעבר פורסם ב'כיפה' מכתבו של הרב לאו לחברי מועצת הרבנות הראשית הנכנסת , בו כתב בין היתר כי "גופים רבים שנתמכים ע"י גורמים זרים, מנהלים מאבק במטרה לשנות את צביונה היהודי - ציוני של המדינה. מגמתם אחת, להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה".
עוד הוא הוסיף כי "גם גופים שהם שייכים לזרם הדתי-ליברלי, משתפים פעולה עם הרעיון להחליש את הרבנות הראשית. להקים רבנות קהילתית שבה כל קהילה תוכל לבחור לעצמה רב שמתאים לה. להקים מערכת גיור נפרדת, בתי דין עצמאיים וכו'. חלקם אף מציגים את תורתם בריש גלי, ומתיימרים לומר שהם ממשיכי דרכו של מרן הגראי"ה קוק".
בתגובתם, טענו אנשי 'נאמני תורה ועבודה' כי במהלך כהונתו של הרב לאו כנשיא מועצת הרבנות הראשית, הידרדר אמון הציבור ברבנות בשליש לכדי "שפל של 20%" לפי מדד הדמוקרטיה לשנת 2018. לדבריהם, הם אינם פועלים "במטרה להחליש את מעמד הרבנות אלא במגמה לחזק את היהדות במדינת ישראל. היינו שמחים לעשות זאת מתוך תמיכה ברבנות הראשית ושיתוף פעולה עמה. ברם, במצב הנוכחי הציבור הישראלי נפגע בתחומים רבים מהמונופול שניתן לרבנות הראשית על שירותי הדת.
"הניסיון לייחס למספר מצומצם של ארגונים את החלשת הרבנות הראשית מעציב. כפי המפורט לעיל, הרבנות אינה עושה די כדי להגביר את הרלוונטיות שלה לציבור הישראלי ואף מרחיקה אותו ממנה. המשך המדיניות הנוכחית והכלת פגמים וכשלים במערכות הרבנות מגבירים את ההסתייגויות ממנה בציבור הישראלי, ואנו חוששים שכתוצאה מכך יותר ויותר יהודים יימנעו מלהזדקק לשירותי הדת בישראל".
לסיום ציינו כי הם "מקווים שבתפקידך החדש כנשיא בית הדין הרבני הגדול, תאמץ גישה אחרת, ותפעל לתיקון המערכת מבפנים, תוך הפנמה שיש לקיים שיח הלכתי שמכיל גם קולות אחרים ולא השקפה הלכתית חרדית בלבד. נציין כדוגמה נושאים כגון קבלת הסכמי קדם נישואין, ומינוי דיינים שלא על פי צבע כיפתם או שיוכם המפלגתי. מהלכים כאלה יחזקו את אמון הציבור ברבנות ויהוו צעד ראשון בדרך לתיקון המערכת".