מעלעל

איתמר מטייל על הקירות

אתם לא תופתעו לקרוא עוד כמה מילות שבח על איתמר מור, עורך "השבת". באמת ובתמים אני חושב כי מדובר בכותב המוצלח ביותר בעלוני השבת שלנו. מאמריו נוטפים כנות, מלאים אמת פנימית - ללא קריצות עין או ציניות מרושעת יותר או פחות. השבת הוא כתב על אלי מהחומוסיה שעל-יד מקום העבודה שלו, על מפגש עם אדם שמרוצה מחייו האישים והמקצועיים. מתוך אותו מפגש, כותב מור - "אני עדיין מחפש את מקומי... את אותה עוצמה של אהבה לעבודה שקיימת באלי".

איתמר, אני מאחל לך הצלחה רבה בכל מעשה ידיך - רק אל תעזוב את העט. לפחות בשבילנו.

סימני שאלה

בעלוני השבת מתפתח באחרונה "טרנד" של ממש: למה לכתוב כמה "וורטים" על פרשת השבוע אם אפשר במקומן להקליד מספר שאלות? מדור שאלות קבוע על פרשת השבוע (ללא תשובות!) תוכלו למצוא ב"מקורי" - והשבת גם ב"עולם קטן" יוני לביא (חברים מקשיבים) החליט לשאול אותנו כמה שאלות על פורים.

ספרי תורה פסולים?

במדור ההלכתי של "ארץ ישראל שלנו" עסק השבוע הרב יעקב יוסף בדינם של ספרי תורה צבאיים. הרב הניח כי כל הספרים כולם בחזקת פסולים, כשהנימוק ההלכתי היה החותמת הצבאית שהם נושאים בשוליהם. מעבר לעניין ההלכתי, לגביו ישנה הסכמה נרחבת מקיר-לקיר בקרב הפוסקים (כיוון שהחותמת איננה בגוף הטקסט, לא בין השורות - אלא בשולי היריעות) - בפרסום שכזה יש נזק משמעותי. ל"מעלעל" הגיעו ידיעות על פאניקה בקרב חיילים שקראו או שמעו את הידיעה, שאיננה מותירה אפילו צל צילו של ספק בגין כשרותם של ספרי התורה. בתשובה יש משום יציאת חוצץ כנגד דורות רבים של רבנים צבאיים, שעפ"י רוב הפסיקות הכריעו לכשרות הספרים.

כיוון שאינני מוסמך לדון בצדדים ההלכתיים של העניין, אני משאיר את העבודה בידיה הנאמנות של הרבנות הצבאית. מצד ה"עלוני" של הסיפור, הרשו לי לפקפק בלויאליות ההלכתית של "ארץ ישראל שלנו" ובדאגה המדהימה שלהם לחיילי צה"ל היקרים לכולנו.

פיטר

מישהו שלח לרב אבינר שאלה על תרמית מוכרת באינטרנט בשם "האתר של פיטר". השואל התמים לא הבין כיצד אותו פיטר וירטואלי יודע אודותיו כל כך הרבה. הרב אבינר לא התבלבל והסביר לבחור שעבדו עליו בעיניים ("מדובר ברמייה... שים לב שחברך חייב להיות המקליד את השאלות כדי שהתשובות יתקבלו"). פאדיחה.

שמעתי שבעלי אתרים החליטו לשלוח שאלות הלכתיות בקשר לאתרי האינטרנט שלהם, כדי לזכות לפרסום חינם ב"עולם קטן". אם כולם יהיו מספיק תמימים, אולי הם עוד יצליחו.

מראה מקום

ב"מקורי" חנכו השבוע מדור חדש: "מקום מקורי", במסגרתו תוצג בכל שבוע קהילה אחרת. המדור מתקיים בשיתוף אתר mykehila, כשבאתר מקווים לעודד בכך הצטרפות קהילות נוספות למערכת.

אין נאמנות

צבי איל כותב ב"מעייני הישועה" בגנותו של האינטרנט. הוא לא מדבר על אינטרנט זה או אחר, אלא על האינטרנט בכללותו ובאופיו: המהירות, חוסר בתקשורת אישית, עודף המידע שמצמצם את מעמד המורים והפגיעה בביתיות. בסדר, זכותו של כל אחד להישאר תקוע בעבר, לשוב אל עידן המערות ולהגג בעלוני הפ"ש נגד כל התקדמות בסיסית של האנושות.

זכות בעייתית יותר היא לסיים בכך ש"ברגע שיהפוך האינטרנט לצורך קיומי עבורי, אשמח להזמין חיבור לרשת באמצעות רימון", כשהמאמר מופיע במדור המתפרסם בחסות "אינטרנט רימון". קיומי או לא קיומי, זה מריח לא טוב.

משהו קטן וטוב

ב"השבת" הציגו מאמר מאת הרב אורי סדן, במסגרת המדור "סוגיות מסדר היום הציבורי". הרב סדן פתח בידיעה מתוך ynet, שעסקה במאבק סוחרים בין השוק בטבריה לבין רשתות השיווק הגדולות. מתוך האקטואליה הצליח הרב סדן לעסוק בדיני מסחר - מכירה במחירי הפסד לצורך משיכת לקוחות, חלוקת מוצרים בחינם כדי ליצור אפקט דומה ועוד. היה נעים לגלות כי אפשר לעסוק בסוגיות הלכתיות מתוך אקטואליות ורלוונטיות ולא לזרוק בפרצופם של הקוראים מדורים הלכתיים משמימים על פתיחת קופסאות שימורים בשבת, כמקובל בכמה עלונים.

התנצלות

הבהרה למדור משבוע שעבר: יהודה מלינוביץ איננו עיתונאי ב"מצב הרוח" כי אם איש מכירות ולכן הביקורת נגדם לא הייתה מוצדקת. טעות שלי.

להצטרפות לעצומה הקוראת להשתתפות רבנים בתוכנית "האח הגדול" ולהערות נוספות: mealel@kipa.co.il