רגעים של נחת
מעטות הן השבתות בהן אותו נושא חוזר על עצמו בעלונים כה רבים. למרות שיש עדיין מי שמכנה את מבול הדפים כ"עלוני פרשת השבוע", פרשת השבוע עצמה כבר הפכה לחלק זניח ביותר ברוב העלונים, כשבחלקם קשה אפילו למצוא אזכור ולו של פסוק אחד ממנה.
השבת זכינו לראות את אחד מיוצאי הדופן. הקשר בין עניין שמיטה להר סיני אולי לא ברור, אבל הקשר בין השמיטה והציבור ברור הרבה יותר לעלוני השבת השונים - קוראים לו "אוצר הארץ".
קוראיו הותיקים של המעלעל כבר קראו פעם-פעמים (או עשר פעמים) על המיזם החשוב הזה, אבל השבת סוף סוף זכו כלל קוראי העלונים להתוודע קצת יותר לפרטיה של האפשרות לנסות ולחזק את השמירה על שנת השמיטה.
כפי שאמרתי, כמעט מכל עלון ניתן היה ללמוד עוד פרט חשוב - אבל לדעתי המאמר שאנשי "מכון התורה והארץ" פרסמו ב"באהבה ובאמונה" הוא קטע חובה לכל מי שארץ ישראל יקרה לליבו. אין ספק שכל אדם, שבט ומשפחה הרואים בישוב ארץ ישראל מצווה ושליבם נקרע בתוכם כאשר הם רואים חלקים ממנה נמסרים לאויב, אין ספק כי מוטלת עליהם המחויבות לנסות ולקיים בצורה המהודרת והטובה ביותר את המצוות התלויות בארץ, מתוך הבנה שזו הדרך לחזק את אחיזתנו בארץ ישראל.
אם לומר אפילו יותר מכך - כל מי שאיננו עוסק בשאלה כיצד ניתן לקיים את מצוות השמיטה בצורה הטובה ביותר לעם ישראל, אין לו את הזכות לומר ולו מילה אחת על החשיבות הלאומית של מצוות ישוב ארץ ישראל.
ההתגייסות של חלק כל כך גדול מעלוני השבת לטובת העניין הזה עשתה לי הרבה נחת, רק חבל שדווקא ב"שבתון" שמקפיד כן לעסוק בנושאים הקשורים לפרשת השבוע, "אוצר הארץ" וההכנות לשנת השמיטה לא הוזכרו אף לא במילה אחת.
אם אין קמח אין תורה
כל מי שחיפש השבוע את "בלכתך בדרך" זכה לאכזבה - העלון הקטן והחביב לא יצא לאור השבת. כבר בשבוע שעבר במאמר המערכת הודיעו אנשי ישיבת ראשל"צ, שאחראים על תוכן העלון, שבעקבות העלויות הגבוהות של דפוס והפצה העלון נאלץ לצאת לחופשה כפויה שאורכה לא ידוע.
אלו מבין המעלעלים שיש בהם נטיה לשים לב לפרטים, ראו שינוי גם בעלון "עולם קטן" שמשום מה לא הודפס השבת על דפי הכרומו היקרים כי אם על דפים פשוטים יותר. מתוך הנחה שלא מדובר במחסור בדפי כרומו בעולם, אפשר להסיק שגם ב"עולם קטן" מנסים לצמצם בהוצאות כדי לשפר את המאזן הכלכלי.
אני יודע שרבים ירימו גבה - אבל דעו לכם שלא פשוט לקיים עלון שבת, ותאוות הבצע בה נוהגים להאשים את מוציאי העלונים אין לה אחיזה במציאות במקרים רבים. ההוצאות על אחזקת עלון הן כלל לא מעטות - זה מתחיל בהוצאות מערכת על כתיבה, עריכה והגהה לשונית, ממשיך להוצאות הדפסה שצריכה להיות ברמה גבוהה כדי לעמוד בדרישות המפרסמים ולכך צריך להוסיף את ההפצה.
גם הכסף שנכנס מהפרסומות לא מגיע ישירות לכיסם של בעלי העלון - מעבר למדינה שלוקחת את חלקה (ותשאלו כל בעל עסק קטן כמה שזה קשה), צריך לשלם למנהלי השיווק ויועצי הפרסום - אלו שהביאו את המפרסמים כמו גם למנהלי חשבונות ועוד שלל הוצאות שונות ומשונות. לבסוף, כשאחרי כל זה העלון סוף סוף ריווחי, מצליח בעל העלון להחזיר לכיסו את הכסף שהוא הפסיד בשלבי הקמת העלון המלווים בהפסדים רבים.
בקיצור, בפעם הבאה שאתם רואים שעוד פרסומת נכנסה לעלון השבת אותו אתם אוהבים, אז במקום להיות צרי עין תזכרו שאם אין קמח, אין תורה.