בחילה או גאולה
תראו, אני באמת לא אוהב לעשות את זה, אבל אני חייב להביע את סלידתי מהשאלות ה"מיוחדות" שמפורסמות מידי שבת בעלונים השונים. בשו"ת של "בראש יהודי" התפרסמה השבת השאלה הנ"ל - "יש נשים שנוהגות לאכול את הערלה של הנימול כסגולה להריון. כדאי?" אני לא יודע מה הייתה התגובה שלכם, אבל אני עיוותי את פני בבחילה כשקראתי את השאלה. אל תחשדו בי במודרניות יתר - אבי העיראקי נוהג לחבוט בנו מידי שנה עם עלים ירוקים במוצאי שביעי של פסח ולצעוק "סָנְתָ'ךְ חָדְרָה"! (שתהיה לך שנה ירוקה), ואימי התימנייה מורחת בקביעות את היין של ההבדלה על העורף שלי. אבל לאכול ערלה?! מזל שהרב אבינר ענה בתגובה שיש בעיה מבחינת הכשרות. למרות שאני יכול למצוא עוד כמה סיבות להימנע מהמנהג.
זווית חיובית
כמו בכל ערוצי התקשורת, גם בעלוני השבת התייחסו בהרחבה לסופה המטורפת שפקדה אותנו לפני כשבוע, והשערים של רוב העלונים נצבעו בלבן עם תמונות משהשלג הכבד שירד. ב"עולם קטן" הגדילו לעשות, ושמו תמונה של משכן הכנסת המושלג בצירוף הפסוק "וזרקתי עליכם מים טהורים". האדרה של הכנסת או ביקורת על השחיתות? עדיין לא החלטתי.
בשבועון "ישראלי" של תנועת 'מעייני הישועה' התפרסמה כתבה מקסימה על כמה מעשי חסד שהתרחשו בשקט בשקט במהלך הסופה, שחלקם אף מנעו אבדות בנפש: הנהג מבית-אל שפינה ילדה עם חשש לאפנדיציט לביה"ח, זוג חיילים קיבוצניקים שקיבלו אירוח חם ביצהר הנצורה, והמטיילים שמצאו עופר קטן ורועד שרק נולד, וחילצו אותו לגן החיות התנ"כי. אין ספק שהתנהלות המדינה בסערה היא מחדל רציני - יעידו על כך אלפי בתי-אב שנותקו מחשמל לכמה ימים - ובכל זאת, אהבתי את הזווית האופטימית בכתבה.
חינוך מעורב - כן או לא?
ב"גילוי דעת" העלו לדיון את נושא החינוך המעורב. לא מעורב בנים-בנות כמו שחשבתם, אלא דווקא דתיים וחילונים. ג'קי לוי, שלא מרבה לכתוב בעלוני השבת, יצג את דעת התומכים בשילוב: "הילדים שלי מתחנכים בבית הספר 'קשת' כי ההורים שלהם חושבים שהחילונות היא זרם ביהדות... הם משכימים בבוקר לעוד יום של חינוך משולב כי החיים שלהם ממילא משולבים. אבל החיים של מי לא?". מהצד הנגדי כתב שלמה פיוטרקובסקי מערוץ 7 שבשונה מתחומי חיים אחרים, שילוב של דתיים וחילונים בנושא החינוך עשוי להביא לנטרול הדדי, ולויתור הכרחי ולא הוגן של אחד מהצדדים בנושאים מהותיים.
עוד נושא מורכב ומרתק שאני שמח שעלה לדיון. אני מקווה שהוא יתפרס לעוד עלונים, וימשיכו להתעמק בו בהמשך.
ועוד משהו
ועוד משהו. הפרסומות למוסדות הלימוד שמתרבות בתקופה הזאת של השנה מתחילות קצת להציק לי. עלוני השבת הם אכן מקום יעיל ולגיטימי לפרסום, אבל ארבעה עמודים (!) של רשת אמי"ת באמצע "עולם קטן", זה קצת יותר מידי.