”עולם קטן“ החליט לעסוק השבת בפולמוס גיוס הבנות הדתיות לצה“ל, פולמוס שהחל בכיפה בעקבות פרסום פסיקותיהם של הרב שמואל אליהו והרב יעקב אריאל, שהתנגדו למהלך.
במאמר דעה רחב שפרסם הרב יוני לביא ב“עולם קטן“, הוא הסביר כי אין מקומה של בת דתייה בצבא, וזאת מכמה סיבות: חוסר ההתאמה בין "גסות" הצבא לעדינות האישה, אווירת החול הצבאית שלא הולכת יד ביד עם קדושה וצניעות, ולבסוף האבסולוטיות הקשה שבמילתו האחרונה של מפקד לעומת יכולת התמרון בשירות הלאומי. אני מניח שההתייחסות לסוגיה תתגלגל גם אל עלונים נוספים בתקופה הקרובה.
לא רק לגברים
הנשים הדתיות בהחלט כיכבו בעלוני השבת, לא רק בשאלת הגיוס, אלא גם בנושא השגחת כשרות. לאחר המאבק של תנועת "אמונה", קבעו רבני הציונות הדתית שאין שום בעיה שנשים תשמשנה כמשגיחות כשרות לכתחילה. במאמר בנושא בעלון "שביעי", הובאו דבריו של הרב דב ליאור שטוען כי "אישה יראת שמים שלמדה את נושאי הכשרות בצורה רחבה ומקיפה... יכולה לשמש בתפקיד החשוב והאחראי של משגיחת כשרות".
מסתבר שלמרות התנגדות הרבנות הראשית, כבר קיימות כמה משגיחות כשרות בודדות, לדוגמה ביישוב אפרת. שמחתי לשמוע שמעתה יוסרו המכשולים בפני נשים שרוצים לעסוק במקצוע. כי מצד האמת - מי מבין באוכל יותר טוב מהאמהות שלנו?
אחד על אחד
בטור הנהדר "אחד על אחד" בעלון "גילוי דעת", מגולל כל שבוע אורח אחר את סיפור חייו - המדהים בדרך כלל - והשבוע הגיע תורו של הראל חצרוני, שעלילת חייו לא תבייש סרט הוליוודי קטן. הוא התחיל בישיבה לצעירים, משם הפך במעבר חד לדי-ג'יי במקומות הכי אפלים של ת"א, התחזק בישיבת עטרת כהנים, ואחרי הרבה תהפוכות הקים את "הזולה של חצרוני", מקום מבורך שעוזר כבר 13 שנים לנוער בסיכון (זולה = זו לה', זו הדרך אל ה'. מגניב, לא?). חצרוני, הצלחת לחמם לי את הלב בשבת הקרה הזאת.
אל תתפלסף, תשטוף
אני אוהב את הדרך שבה הרב אבינר מצליח להוריד למציאות שאלות שמתעקשות להכניס מיסטיקה לנושאים הכי טריוויאליים ביום יום שלנו. דוגמה טובה הייתה השבת בשו"ת של "בראש יהודי" - שאלה: "יש איזו סגולה טובה לשלום בית?" תשובה: עזור לאשתך בשטיפת כלים". קלאסי.