תחזיקו מעמד חברים - עוד 14 יום נגמר החלק הראשון. התחרות הפרועה בדרך להתפקדות למפלגת הבית היהודי תגיע לסיומה בקליימקס היסטורי, חצוצרות המגזר יתקעו בחדווה וכולנו נשמח ונשוש עד הסכם הריץ'-רץ' המתקרב עם האיחוד הלאומי. אמנם בחודשים שאחרי סיום ההתפקדות צפויה להימשך היריבות המתוקשרת בין המועמדים השונים עד לפריימריז עצמם, אבל הקריאות הבלתי-נגמרות להתפקדות יעצרו ויתנו לנו קצת מנוחה ממש עוד שבועיים. היאזרו בסבלנות, הנה זה בא!
זה היה ביתי
באופן לא-בלתי-צפוי, אחד הנושאים החמים שבחרו עלוני השבת לעסוק בהם הוא מפעל ההתפקדות למפלגת הבית של הציונות הדתית. הקישור של מאמרים, כתבות וטורים שונים בעלונים למפקד עצמו עשוי להיראות יציב לעיתים, אבל יוצא והקישור נתפס כמאולץ מיסודו. רוצים דוגמה? בבקשה.
את המאמר הפותח ב"שבתון" כתב הרב שמואל זעפרני, ראש ישיבת המאירי ומי שהיה בעבר יד ימינו של הרב מרדכי אליהו (ולחובבי הטריוויה: הרב זעפרני נולד ב-כ"ה כסלו תשט"ו, בדיוק שנתיים לפני בנו של הראשל"צ - הרב שמואל אליהו, שנולד ב-כ"ה כסלו תשי"ז. מגניב, לא?). מאמרו נשא את הכותרת המחייבת: "הנצי"ב מוולוז'ין והמפקד לבית היהודי". הטיזר בכותרת, שהצית את דמיונו של כל זאטוט שיודע שמי שעמד בראש אם הישיבות נפטר הרבה לפני שראשון המפד"לניקים בכלל חלם לגדל את שפמו, הוביל גם אותי לקרוא את המאמר.
פרשת המלך, שרבים עוסקים בה בימים אלו בלימודם בישיבות ושקפצה להופעת אורח גם בפרשת השבוע, נידונה באריכות במאמרו של הרב, שהציג את גישותיהם של הרמב"ם, של אברבנאל וכמובן של הנצי"ב לשאלת המלכתו של מלך ישראל. הנצי"ב בפירושו לתורה כותב שהבחירה במלך צריכה לבוא מתוך העם, בהסכמה של כולם. על יסוד דברים אלו משדך הרב זעפרני בין דברי הנצי"ב למפקד הממשמש, ודורש לדעתו ש"המפקד לבית היהודי, שבמסגרתו ייערך פריימריז למועמדי הציונות הדתית לכנסת הבאה, מהווה מימוש של הרוח שעולה מדברי הנצי"ב בעניין מצוות מינוי מלך".
אז מי לוקח, אורלב הברון הותיק, הרשקוביץ מלך הטכניון או נסיך ההסברה וההיי-טק בנט? הבחירה בידכם, נתינים!
אבל אתם יכולים לקרוא לו ירמיהו
מועמד חדש ומקרן לבית היהודי זכה לחשיפה נאה השבוע בעלוני השבת. ג'רמי גימפל, בן 32 מנווה דניאל, בעל סמיכה לרבנות ומראשי האתר העולמי "Land of Israel" להפצת תורה וציונות בארצות נכר החליט לנסות את כוחו גם בכנסת ישראל. ראיון עם ג'רמי התפרסם ב"מעייני הישועה", שם סיפר על כוונותיו הפוליטיות, על פועלו ברשת האינטרנט ועל החברות עם השר יולי אדלשטיין. גם ב"מצב הרוח" עסקו במועמד החדש, שצפוי אולי להביא קולות חדשים מקרב המגזר האנגלו-סאקסי בישראל.
האם נכונו לנו הפתעות נוספות בשבועיים שנותרו להתפקדות, או שג'רמי הוא שיחתום את רשימת המועמדים? היו בטוחים שעלוני השבת יספקו לכם את התשובה לשאלה הזו.
המלך בקיבוץ
חודש אלול, שעתם היפה של ארגוני ההחזרה בתשובה. ב"מעייני הישועה" התפרסמה כתבה נרחבת על חברי קיבוץ נאות מרדכי שהחליטו לבנות להם בית כנסת בקרבת מקום. "כך, ברוח היהדות והחלוציות, הקימו חברי הקיבוץ בית לשכינה בתוככי קיבוץ חילוני", הסתיימה הכתבה. פעמי התשובה שמורגשים ב"מעייני" הגיעו בוורסיה אחרת גם ל"בראש יהודי", שם החליטו לשדרג את חומר הגלם עליו מודפס העלון מנייר עיתון לנייר כרומו איכותי. מה לא עושים לכבוד חודש הרחמים והסליחות.
לא נגענו - כצל'ה נותן בראש
"עניין אחד לסיום: האהדה הגדולה למפעל הגדול של 'עולם קטן' הצטברה עם השנים נוכח העשייה הגדולה מחד גיסא, והצניעות והענווה מאידך גיסא, שבה התנהל העלון. השבוע נפל דבר ואת הענווה והצניעות החליפו גאווה ושחצנות. אחת הטענות שעלו במאמר המערכת הייתה ששליח הציבור בכנסת הוא זה שנבחר על ידי הציבור. למיטב זכרוני, למעלה ממאה ושנים עשר אלף מצביעים שלחו ארבעה נציגי האיחוד הלאומי לכנסת. לא זכור לי כמה מצביעים בחרו את 'עולם קטן' להחליט מהי שטת הבחירות הנכונה יותר".
(חבר הכנסת יעקב (כצל'ה) כ"ץ מחלק שבחים למאמר המערכת של 'עולם קטן' מהשבוע שעבר. "עולם קטן", השבת).
איזהו (הטלפון) החכם?
זה מה שהיה לנו השבוע ב"גילוי דעת" - נפתח במאמר מערכת שמונה את נפלאותיו של המכשיר ה"כשר" של המגזר הדתי, זה שאין בו נגן וידאו ונחסכה ממנו האפשרות לגלישה באינטרנט. "טלפונטו" זה שם המותג, שאמור להוות אלטרנטיבה נאה וחסודה לאפנת המכשירים החכמים שהתרגשה עלינו לרעה. זה ממשיך בטור של הרב הלל הורוביץ מחברון, שהקדיש את הטור כולו להמלצה על המכשיר גלאט. סיפור בשבחיו של המכשיר ומספר טלפון לרכישה, זה מה שקיבלנו בטור של הרב החברוני. לסיום זכינו ב"גילוי דעת" לפרסומת ענקית למכשיר שהשתרעה על פני חלקת הפרסום הנחשקת מכולן - העמוד האחורי כולו.
המטרה מקודשת ועל כך אין חולקים. מגפת הטלפונים החכמים ידועה ומן המפורסמות היא. לא ברור שזו הדרך להילחם בתופעה, אבל גם אם היוזמה הזו תביא להתעוררות המודעות היא כבר עושה דבר גדול. תמיהתי היא על האמצעים - האם זה אך מקרה ששתי מאמרים ופרסומת אחת מאסיבית מצאו את דרכן באותה שבת לאותו עלון? תחליטו אתם.
לא נגענו 2 - בידור בעטיפה תורנית
"שלום כבוד הרב,
אשמח לשמוע את דעתך בנושא שו"ת הSMS המפורסמים בעלוני השבת. מצד אחד זה נגיש לכולם וכן זה אנונימי כך שאפשר לשאול כל שאלה, כך אנשים שלא היו שואלים מפאת חוסר נגישות או מפאת בושה יכולים להפנות את שאלותיהם.
ומנגד, האם אין בכך זלזול בתורה וההלכה? וכן האם ניתן לקבל תשובה הלכתית במסרון שאורכו 60 תווים בלבד?
תשובת הרב:
רוב ככל עלוני השבת, ובכללם המדור שהזכרת, אינם בגדר לימוד תורה אלא בגדר בידור איכותי (-פוליטיקה, דיונים ערכיים, פרסומות וכו').
חשוב וטוב שגם הבידור הוא תורני. ובלבד שיהיה ידוע לכל שזהו בידור, ולא כך קונים תורה אלא בעמל של שנים, ולא כך מבררים הלכה אלא בשיח ללא הגבלת תווים ומילים. לכן נראה לומר שהשו"ת שהזכרת הוא טוב כבידור תורני, אך לא כלימוד תורה."
(הרב ברוך אפרתי משיב לשואל שמתלבט אודות איכות התורה שמספק עיון בשטו"ת הסלולארי. אתר כיפה, השבוע).
אהבתם? התעצבנם? השתעממתם? אל תהססו לשתף: Mealel@kipa.co.il. ועכשיו - גם בפייסבוק!