זה תפס אותנו לגמרי בהפתעה, אבל עכשיו כבר מדובר בעובדה מוגמרת - סיקור המבצע הצבאי הנרחב בעזה, "עמוד ענן", חלש על כל הכותרות הראשיות בעיתונות הארצית, המקומית והמגזרית. אין אחד מהקוראים שלא מכיר מישהו שגויס, בין אם זה אח, שכן או חבר קרוב. חצי מתושבי מדינת ישראל נמצאים כרגע תחת איום של מתקפת טילים, כולל מערכת המעלעל שניצלה מפגיעת רקטה שהתפוצצה ממש באזור מושבה. את הטור השבועי נפתח בתפילה לשלומם של חיילי צבא ההגנה לישראל, העומדים על משמר ארצנו. יהי שלום בחילך, שלווה בארמנותיך.
בני נביאים הם
זוכרים איך בשבוע שעבר מעטים הספיקו לברך את נפתלי בנט, היו"ר הנכנס של מפלגת "הבית היהודי", בגלל שתוצאות המפקד התפרסמו אחרי מועד הדפסת העלונים? אז השבוע זה היה חריף עוד יותר, כשמקומם של תרועות הגנרלים וקריאות כהנים משוחי-מלחמה למיניהם, שנזרקו לחלל האוויר בימים האחרונים יותר מכל דבר אחר, נפקד משבועוני הכרומו המגזריים. למרות שהתאריך הרשמי בו התחיל המבצע היה רק ביום רביעי, יום בו רוב העלונים כבר מתכננים איזה הבל ישבצו בשו"ת הסלולארי של שבוע הבא, היו כמה עלונים שהספיקו לדחוף אייטמים בנושא ממש רגע לפני סגירה אחרונה אצל הגרפיקאית.
המסקרנים ביותר היו אנשי "עולם קטן". מהמאמר של אלון דוידי, חבר מועצת העיר שדרות שכתב על חיי היומיום בעיירה הדרומית המופגזת, ניכר היה שהוא נכתב לפני תחילת המבצע, אם כי הוא מתאים למצב הנוכחי עכשיו לא פחות מאשר בשעת כתיבתו. בין השאר נכתב שם ש"[כולם] יודעים שאם הגראד היה נופל ברחוב פלורנטין בתל-אביב ולא בסמטת יוסף חיים בשדרות - עזה הייתה מתהפכת". שורות הסיום של דוידי היו כמעט נבואיות: דוידי דורש מהמדינה "התקפה חזיתית נגד אנשי הטרור ותומכיהם. במילים אחרות, אנחנו רוצים עופרת יצוקה 2. עכשיו!". בואו נקווה שדוידי קיבל את מבוקשו.
גם ב"צהר לשבת" קראו לממשלת ישראל "לבצע את מלאכתה כפי הנדרש ולמגר את הטרור מעזה", אנשי מועצת יש"ע חזקו מעל דפי העלון שלהם את תושבי הדרום "בעמידתם האיתנה" מול ההתקפה, ומשה קלוגהפט ב"גילוי דעת" משך גם הוא מקלדתו בנבואה כשכתב ש"אם היו נופלים טילים על תל-אביב, לא היו נופלים שוב טילים על תל-אביב... באופן פרדוקסאלי, ככל שהטילים מתקרבים צפונה, ככל שהטווחים גדלים, ככל שנראה שהולך להיות יותר רע, דווקא יש סיכוי שיהיה יותר טוב בדרום".
מה אני אגיד, נקווה שהם צודקים. תחי הסולידריות הישראלית!
גלעד עדיין חי
כבר הספקנו לנשום לרווחה. הטלפון הסלולארי שלנו הרשה לעצמו לנוח מעט מעומס ההודעות האינסופיות לקראת מפקד הבית היהודי, והנה עוד חגיגה דמוקרטית מתרגשת לבוא לעולם - המפקד של חברי הליכוד. אין זה סוד שאחוז מכובד בהחלט של מנדטים בהם זוכה מפלגת השלטון מדי מערכת בחירות מגיעות בזכות עבודה מאומצת ובחירה נרחבת מקרב חלקים במגזר חובשי הכיפות הכתומות. מפקד הליכוד, שיתקיים בשבוע הקרוב, מזמן את מיטב חברי-הכנסת, על יחצ"ניהם ויועציהם כי רבו, לפתחיהם של עלוני השבת הרבים.
החרוץ שבכולם - גלעד ארדן. השר להגנת הסביבה כיכב כמעט בכל עלון אפשרי. ב"עולם קטן" הוא כתב על תקן "חניך לשעבר בתנועת בני עקיבא", לרגל שבת ארגון. ב"גילוי דעת" התראיין כבוד השר במדור "אחד על אחד", שם סיפר על המהפכה הסביבתית שהוא מוביל, על מפלגות סקטוריאליות ועל ראש ממשלתנו נתניהו. ארדן העיד כי בימים האחרונים "[אני] עוסק יחד עם חבריי בהימורים על השם החדש, אותו השבט החדש יקבל". ב"מעייני הישועה" צולם השר כשהוא מתכונן לקריאת ההפטרה של פרשת חיי שרה בביתו, כשהוא עומד על כלי בנייה מאסיבי וכשהוא מסייר בעיר העתיקה בירושלים. השר זכה לראיון ארוך ומחמיא יחסית, בחסות עורך העלון, נריה רוזנברג. ב"מצב הרוח" דווח על תפילת השבת שהשתתף בה השר ארדן ב"שבת חברון" האחרונה, במערת המכפלה, שם הבטיח "לפעול למען ארץ ישראל ולמען היישוב היהודי בחברון".
אינני יודע אם דווקא בו הייתי בוחר, לו הייתי חבר הליכוד. אבל משהו אחד ברור - יש לו יחצ"ן מוצלח במיוחד.
כל הליכודניקים בפנים
לא רק השר ארדן עשה חיל בכל מה שקשור למדיה המגזרית הפופולארית. כל מתמודד ליכוד שמכבד את עצמו ניסה את כוחו בפרסום ייעודי עבור מתפקדי הציונות הדתית. אופיר אקוניס, ציפי חוטובלי, זאב אלקין, גבי אביטל ועוד רבים-רבים, טובים יותר ופחות, התייצבו אצל מערכות העלונים בבקשה ששמם ישתרבב למדיום של הדוסים בשבת הקרובה.
ב"עולם קטן" זה היה רשמי - אברהם בנימין וארנון סגל ראיינו חמישה ח"כים מוערכים מהמפלגה הגדולה (מתוכם שלושה דתיים) שהסבירו למה פעילי המגזר הליכודניקים צריכים להצביע להם, ודווקא להם.
בשאר העלונים זה נעשה בצורה ישרה-פחות. משחק פרסומי מכוער משחקים ב"מצב הרוח" כבר כמה זמן. המדור "ליכודתי" מתיימר להציג תעמולת בחירות בתור חדשות לגיטימיות, כשהכתבים הרשמיים של העלון הם אלו שממלאים את המון המלל שבמדור המוטה-פוליטית. שישה עמודים מלאי תעמולה הופיעו בגיליון הנוכחי, מלבד הפרסומת של כל מתמודד ומתמודד.
גם ב"יש"ע שלנו", עלון שהאמינות שלו היא ברמה טובה בדרך-כלל, נפלו בחטא תאוות הבצע ושיתפו פעולה עם אנשי "הליכוד" בפרסום פוליטי מובהק במסווה של כתבה רגילה. המדור "מה קורה", המקבילה של המתנחלים למדור הרכילות הבורגני של רז קיל, הופיע השבת פעמיים - פעם אחת בתצורה רגילה ופעם שנייה תחת השם "מה קורה פוליטי", ממש באותו פורמט של המדור הקבוע. נחשו מי מככב בגרסה הפוליטית של מדור המי-ומי? גדעון סער, רובי ריבלין, גלעד ארגן, יובל שטייניץ וזאב אלקין. מצאו לבד את המכנה המשותף.
שטו"ת סלולארי - היכן לילית?
ציד המכשפות כבר לא שייך רק לימי הביניים - רנסאנס המרדף אחרי נשות הקסם והכשף הגיעה לישראל מודל תשע"ג. אולם בעוד שהייתה זו דווקא המסורת הנוצרית שדבקה במלחמה חסרת הפשרות בנשות הקדירה הירוקה, מעוקלות האף ומנוידות המטאטא - מסתבר שהתחייה של דמויות הפלץ הללו מגיעה דווקא ממקורות יהודיים. בשו"ת הסלולארי נשאל הרב אבינר את השאלה הבאה: "האם נכונה הטענה שאם אתה אומר לילית שלוש פעמים מול מראה, אתה רואה אותה?". "שטויות", הייתה תשובתו של הרב.
למערכת המעלעל יש תשובה חזקה יותר לשאלה, אבל לילית לא מרשה לנו לספר.
צל"ש השבוע - יש מוזיאונים ביהודה ושומרון
מלחמה על צדק חברתי, בעיני, היא לא רק מלחמה על מחיר הקוטג', החלב, הדיור והביצים. מלחמה על צדק חברתי היא גם מלחמה על משאבים שווים (ולעיתים עם העדפה מתקנת), על הזכות לתרבות ולחיי חברה ענפים ועל מימוש גם של נתונים שניצבים בראש פירמידת הצרכים המפורסמת.
על מלחמה שכזו נכתב השבוע בעלון "יש"ע שלנו", עם ההחלטה שהתקבלה בשבוע שעבר לפיה גם מוזיאונים שנמצאים ביהודה ושומרון יזכו לתקצוב ממשלתי, ממש כמו מקביליהם אי שם בשטחי מדינת ישראל. המאבק למען שוויון בחלוקת המשאבים צריכה להיות נחלתם של מתנגדי האפליה בכללם, ללא קשר לנטייתם הפוליטית. גם אם מישהו סבור ששלטון הליכוד-וימינה יביא עלינו חורבן של מדינה דו-לאומית עליו לתמוך בהחלטה הצנועה והיפה הזו, אותה קידמו השבוע כתבי העלון של מועצת יש"ע. כל הכבוד!
לא נגענו - רק על עצמי לספר ידעתי
"רבנים אינם קוסמים שיכולים להפוך עולמות ולפתור את כל הבעיות בעזרת ברכות... באופן כללי, לא ראוי להטריח רבנים בתחומים שהם אינם מבינים בהם... הרב אינו מבין בקניית דירות ובהשקעות בבורסה... למרות שקשה להאמין, אנשים לא צריכים אפילו ייעוץ רבני בשאלה כמו איזה שם לתת לילד". (הרב שלמה אבינר, "צהר לשבת". הרב אבינר לקוראים בבית - יש שאלות שלא שואלים אפילו במסרון...)
הבהרה
באלבום של האחים ולדמן, שסוקר לאחרונה בעלון "שביעי", משתתפים ארבעה אחים - אלעזר, אשר, משה ואורי. בשבוע שעבר טענתי נגד עוזיאל סבתו, מבקר המוזיקה של "שביעי", כי טעה בנקודה הזו, אולם מסתבר שהטעות הייתה בידי. עם מערכת העלון, ועם עוזיאל בפרט, הסליחה.
דברו איתנו, הא? mealel@kipa.co.il