בשו"ת הסלולרי של העלון "באהבה ובאמונה" נשאל השבת הרב שלמה אבינר האם לעשות משאל עם על יהודה ושומרון. תשובתו הייתה: "הארץ הזאת אינה רכוש פרטי אלא שייכת לעם ישראל הנצחי לכל דורותיו, שהיו ושיהיו. לעם יש סמכות להחליט בתוך המסגרת של ההלכה, אבל אין לו סמכות להחליט על מה שריבונו של עולם כבר החליט לנצח".
בעלון "גילוי דעת" השיב הרב דב ליאור על אותה שאלה והשיב כי ”כמו שלא יעלה על הדעת לערוך משאל עם האם לשמור את השבת או משאל עם על עצם קיומה של המדינה או שתהפך לחלק מאמריקה, כך גם לא יעלה על הדעת לשאול על ארצנו. ולכן עצם העלאת השאלה לדיון היא עבירה. לסיכום העלאת הבעיה היא עבירה בפני עצמה“.
אז אם אני מבין נכון, חברי הכנסת ושרי הממשלה שמאמינים ברעיון ארץ ישראל השלימה, ומתנגדים לנסיגה מיהודה ושומרון, צריכים להתנגד למשאל עם? או אולי להתעלם מהשאלה, כדי שלא יחטאו? כולי תקווה שבמפלגת הבית היהודי (לרבות אנשי תקומה בתוכם), באמת לא כפופים לדעתם של רבנים בצורה מוחלטת, כי עוד רעיונות כאלה ואבדנו. ("היו לא תהיה" כבר אמרנו?)
הדתיים המסמסים מגיעים לעלונים
ב"צוהר לשבת" וב"מעייני הישועה" עסקו בנושא של שליחת סמ"סים בשבת. העיסוק בנושא זה החל לאחר כתבה של רחלי מלק בודה במגזין "מוצ"ש" של העיתון מקור ראשון, וחבל שעובדה זו לא צוינה בעלונים.
ב"מעייני הישועה" ערך נריה רוזנברג ראיון עם שלושה רבנים בנושא. בראיון מנסה לבדוק האם המסמסים בשבת, רואים בכך אידיאולוגיה ומנסים לייצר דת חדשה או שהם מודעים לכך שהם עוברים על ההלכה ופשוט בוחרים מה לקיים ומה לא.
הרבנים שלמה אבינר, חיים נבון וישראל רוזן טענו כמעט את אותם הטיעונים, וסיכמו בכך שאין פה ניסיון להקים "דת חדשה" או לחפש היתר המתיר פעולה זאת בשבת, אלא נובע בעיקר מעצלנות וחיפוף במצוות. ובנוסף, הרב אבינר חושב שיש כאן אפילו התקדמות, כי מה שכן חדש לדבריו: "שהציבור החילוני הולך ומתמעט והציבור המסורתי או 'דתי לייט', גדל על חשבון הציבור החילוני".
”שביעי“ מבית חנן גרינווד
תוך כדי עלעול בעלון "שביעי" אני שם לב למשהו מעניין. בפינות "פתיתים" ו"בשטיבל" שותף חנן גרינווד, בעמוד 6 מתפרסמת כתבה שלו, בעמוד הבא גם, כתבה נוספת של גרינווד מתפרסמת ישר לאחר מכן, גם על "הבית המקומי" שמו חתום, ומקנחים בכתבה המרכזית של הכתב היחיד ב"שביעי" חנן גרינווד.
לפני ראש השנה, זמן ה'עלייה לרגל' לקברו של ר' נחמן מברסלב, נותן לנו גרינווד הצצה לעיירה אומן על הצד הפחות מוכר ופחות נעים שלה. בכתבה מרתקת, נותן לנו סקירה על "נערי אומן", או "הילדים האבודים" שעושים שם ככל העולה על רוחם, סמים, יצאניות ועוד... ועל עבריינים נמלטים וסרבני גט שמוצאים באומן עיר מקלט.
כאן המקום לציין שלמרות הדיבור על "צהובון" חדש, איכות התוכן בעלון "שביעי" עולה בכמה רמות על עלונים אחרים. כנראה שהוצאה של העלון פעם בשבועיים מוכיחה את עצמה.
העתק-הדבק ב“גילוי דעת“
ב"גילוי חדש" בעלון "גילוי דעת" דיווחו על אזכרתו של הרב קוק שהתקיימה ביום פטירתו ג' אלול (יום שישי שעבר). היה קשה לפספס שמדובר ב"העתק - הדבק" של ההודעה לעיתונות: "למעלה מ3000- איש כבר השתתפו הבוקר בעלייה המסורתית לקברו של הרב קוק...". כן... "הבוקר", העורכים שכחו להחליף ל"שבוע שעבר".
מתעלמים מהרשעת הרב אלון
להפתעתי, העלונים העדיפו לא להתייחס לפרשת הרב אלון, לאחר גזר הדין בסוף השבוע שעבר. מלבד עמיעד טאוב ב"מצב הרוח" והרב ישראל רוזן ב"שבת בשבתו", לא נתקלתי בהזכרת הפרשה.
הרב רוזן כתב על כך שצריך להוריד את זה מסדר היום:" לא להתעלם ולא לטאטא, אבל גם לא לדון ולא לדוש. פשוט, לרדת מהנושא“. עוד הוא הסביר כי דבריו מכוונים לשני הצדדים: "בראש ובראשונה אני קורא לרב מוטי להיאלם ולהיעלם מן הבמה החינוכית והציבורית... ומן העבר השני: אני קורא לכולי עלמא להניח לנושא לשקוע בתהום הנשיה, ואין שום צורך ב'הפקת לקחים' תקנונית".
אז הרב רוזן כמעט היחיד שכתב על הפרשה, אך עשה זאת כדי להבהיר שדי לעסוק בזה. בשביל להיות "נאה דורש ונאה מקיים" עצר הרב רוזן את כתיבתו לפני שנגמרה לו מכסת המילים במדור.
צל“ש קטן לסיום
צל"ש השבוע בעלונים מגיע ליח"צנים של הזמר החדש "בוצר" שכמעט בכל העלונים השבת הופיעה כתבה, ביקורת או פרסומת על הופעת ההשקה שלו.