הפרסומות אמנם אינן חלק תוכני בעלוני השבת, אך בסוף השבוע האחרון אי אפשר היה להתעלם מכמה הפתעות שהגיחו לעלונינו.
בעמוד האחורי של ”גילוי דעת“ פורסמה השבת מודעה של מכינת מכלול. "למה להסתפק ב.. (כומתה של נח"ל), כשאתה יכול ליהנות מ... (מקראות גדולות) וגם לסיים עם.. (כובע של סיום תואר ובו כתוב שחור על גבי שחור הנדסאי)" או במילים אחרות: "גם שירות צבאי, גם חוויה אמונית וגם הכשרה מקצועית, והכל ב4.5 שנים בלבד!" כן, משרתים כמו בישיבות הסדר, מתחייבים רק ל4.5- שנים ועוד יוצאים עם תואר הנדסאי.
בתקופה בה שאלת השוויון בנטל וישיבות ההסדר תופסת מקום גדול אפילו בעלוני השבת, נראה לכם ששבוע הבא תתפרסם התנצלות על פרסומת לא ראויה?
ב“בראש יהודי“ פורסמה מודעה על דירות ביישוב חריש, עם פרצופים של ”לקוחות מרוצים“. בשבוע שעבר איתרתי כמה פרצופים שהוכפלו במודעה - ואכן השבת פורסמה בעלון התנצלות: ”בשבוע שעבר נכנסו תמונות של אנשים ונשים אשר לא היו מעוניינים להתפרסם בה". אז ציירו אותם. דרך אגב, המחיר ל-4 חדרים קפץ משבוע שעבר ב-10,000 שקלים, סתם שתדעו.
ועוד פרסומת ב“בראש יהודי“, ניסתה לשווק לנו את פרדס חנה: "כמו פתח תקוה רק בלי הלחות... פרדס חנה. סטייל בסביבה ירוקה". לא הצלחתי לרדת לסוף דעתם של המפרסמים, אך בתור תושב העיר (המוזכרת ראשונה), אני ממליץ על סלוגן שונה. אולי משהו שיעודד קנייה ולא ריח זיעה.
הדתה בצה“ל?
במאמר מערכת של 'שביעי' נכתב על כנס מטעם ישיבת "בינה" (ישיבה חילונית!) שעסק בתהליכי ה"הדתה" שמתקיימים בצה"ל. במאמר נכתב כי "נראה שיש קבוצות בחברה הישראלית שעסוקות בלספור: סופרים כמה דתיים בצבא, כמה במערכת המשפט, כמה שומרי שבת יש בלשכת רה"מ. אולי הגיע הזמן להפסיק לספור ולהתחיל לשאול את השאלות המהותיות, מאיפה מגיע הפחד? מדוע כל מעורבות בריאה של הציבור הדתי לאומי נתפסת בעיניהם בהשתלטות עוינת?".
אני חושב שהשאלות צריכות להיות מופנות דווקא לציבור שלנו. הרי אלה אנחנו שעסוקים בלספור כיפות סרוגות בכל מקום. ואנחנו אלה שממהרים לפרסם כמה קצינים או בוגרי קורס טיס דתיים סיימו את הקורס. אנו צריכים לשאול את עצמנו, למה חשוב לנו להראות הישגים? את מי אנחנו מנסים לרצות - ומדוע?
החופש הגדול
בעלונים המשיכו לעסוק בנושא של חורבן, שלושת השבועות והחופש הגדול. אבינועם הרש ב'צהר לשבת' כתב יפה בקשר ל"תופעה" של בני ישיבות שיוצאים להפלגות וליעדים של צעירים בחו"ל כדי להתפרק. את דבריו הוא כתב כמכתב של אח גדול, שמספר לאחיו הקטן על ה"חוויה" מהטיול שלו והמחיר ששילם עליו.
עוד כתבה חשובה וטובה, שמתקשרת לסכנות החופש הגדול, הביאה לנו אלומה לב ב'עולם קטן'. הכתבה עסקה בשיטת 12 הצעדים המיועדת לגמילה מהתמכרויות שונות, על הכשרת רבנים להעברת השיטה והכנסתה למוסדות דתיים וישיבות ע"י מכון "בידך".
פעמיים הנדל
השבת גם נדב גלעד בפרוייקט השו"ת של 'שביעי' וגם בנימין אלטשול ב"מדפים" של 'מעט מן האור' בחרו לראיין את יועז הנדל. התשובות לא תמיד היו תואמות, אבל בנושאים החשובים באמת הוא היה עקבי: "הרבנות הראשית- שחיתות" (מעט מן האור), "המרוץ לרבנות הראשית - ממחיש את הסכנה בחיבור בין כסף לאמונה" (שביעי). אה, והוא לא מתעניין באח הגדול... בשני העלונים.