'גילוי דעת' עלום
עלוני פרשת השבוע תופסים ללא מספק מקום חשוב בעיתונות המגזרית. אם לא כן, מסתבר שלא הייתי כותב עליהם בכל שבוע... כנראה שזו גם הסיבה בגללה בחרו "רבנים, מחנכים ובני תורה מהציונות הדתית" לפרסם מודעת חצי עמוד בגיליון 'גילוי דעת' ובה קריאה לחברי הבית היהודי וסיעת תקופה לפעול ברוח ההנהגה הרבנית, ולקבל "הכוונה של דעת תורה וקבל הכרעת הרבנים בעניין בחירת הרבנים הראשיים לישראל ובעניינים נוספים" זאת כדי שהחתומים על המודעה לא יאבדו את אמונם במפלגה.
באופן אישי הקריאה נראית לי רצינית וחשובה במידה מסוימת, ולכל הפחות ראויה לדיון ציבורי. עם זאת פרסומה ללא שמות חותמים וללא גוף שעומד מאחוריה (מלבד כתובת דוא"ל עלומה) משאירות את המודעה חסרת ערך לחלוטין. חבל.
הפרסום ב'מעיני הישועה' עובד
מה שעוד מוכיח את חשיבותם והרייטינג הגבוה של עלוני המגזר הוא ההצלחה של מעיני הישועה להזיז דברים גם ב"עולם האמיתי". בשבוע שעבר פורסם בעלון סיפורו של דניאל קריגמן בוגר מכינת ארזי הלבנון המשותק בשתי רגליו ומרותק לכסא גלגלים, שמנהל כבר כחצי שנה מאבק ארוך ומתיש כדי לאפשר לו להתנדב לצה"ל. השבוע התבשרנו כי הפרסום עבד, וצה"ל סיפק לדניאל תשובה חיובית ואישר את התנדבותו. אשריך דניאל ואשריכם במעייני הישועה!
דיסוננס
העלון 'שבתון' מפורסם בדיסוננס המובנה שלו: הוא העלון עם אחוז דברי התורה הגדול ביותר מבין כל העלונים. הוא לא עוסק בפוליטיקה ושאר ירקות אלא בעיקר בדברי תורה ו... פרסומות לנופשים בחו"ל.
השבוע צדה את עיני שאלה הלכתית מעניינת: חייל מצא כרטיס להצגה שאמורה לתהתקיים בערב שבת. על הכרטיס פרטיו האישיים של מזמין ההצגה כך שדי קל לאתרו ולהשיב את האבידה. האם יש להשיבה במקרה כזה?
שני עמודים של פלפול הלכתי ארוך מבאים את הכותב ("משה לוי מפ"ת" - מי זה? הכתיבה היא של ת"ח ואילו השם נכתב ללא שמץ של תואר רבנות...) למסקנה המתבקשת "נראה ללפענ"ד שהחייל רשאי להשליך את הכרטיס לפח האשפה כדי שלא להכשיל ישראל, וכן רשאי הוא לשומרו אצלו עד שיעבור מועד האירוע, ואפשר שיכול אפילו לקרוע את הכרטיס בידיים".
האם יש בקהל מישהו המתנדב להעביר את אותה השאלה גם לרבני בית הלל?
מצב רוח לספרים?
אני חולה ספרים. חבל שלא כל העלונים מספקים הצצות והמלצות לספרים חדשים ומומלצים ופינות תרבות מפותחות ועשירות. עם זאת, שתי המלצות על ספרים חדשים תפסו את עיניי השבת ב'מצב הרוח'. הידיעה הראשונה היא בדבר "ספרים חדשים של שלוש סופרות דתיות, תושבות יו"ש". בידיעה נכתב אודות ספרה החדש של רונית לויינשטיין -מלץ (שלושת בניי כבר סיימו לקרוא - מומלץ!), ספר נוסף בסדרת אמא קסומה של אתי אלבוים (טרם הספיקו...) וספר נוסף של אורנה בורדמן שיצא לאור, עפ"י הכתבה, "לפני כחודש". אבל מה לעשות שהספר הזה נמכר בחנויות הספרים כבר לפחות ארבעה חודשים? אני לא חושב שהדיוק הזה היה הורס את הכותרת או את תוכן הידיעה הנחמדה, וחבל לשנות מן האמת כשאין צורך בכך...
שלושה עמודים לאחר מכן מוקדש חצי עמוד לספרו החדש של אלישיב רייכנר אודות הגרעינים החברתיים או התורניים (תלוי לדעת מי) ברחבי הארץ. הספר עצמו בוודאי ראוי לידיעה, והוא אף מחכה לי ליד המיטה... מחבר הספר הינו כותב טור קבוע ב'מצב הרוח' והידיעה אודותיו נכתבה, על-ידי כתב מצב הרוח 'אבי עמית' שהוא כמובן שם בדוי (אגב, אני מניח שלכותב יש שם בשם עמית...). באופן אישי הייתי מעדיף לקרוא ביקורת ספרותית עמוקה יותר ולא רק פרומו ארוך המזכיר את הנכתב על כריכת ספרים.
עולם גדול
בעולם קטן גילו השבוע מעורבות כלל עולמית בכתבה מרתקת אודות הפשעים החמורים שמבוצעים בסין על-ידי הממשל, ש'קוצר את איבריהם' (איזו לשון נקייה...) של נידונים למוות ממתנגדי השלטון, ומוכר אותם לנזקקים להשתלות ברחבי העולם. אין ספק שכעם שעבר שואה אנו מחויבים לעמוד בחזית הראשונה נגד מעשים שכאלו.
נקודות לשימור ולשיפור
את צל"ש השבוע אני מבקש להעניק לשני העלונים - יש"ע שלנו ועולם קטן - שהספיקו לשנות במהלך יום שלישי (יום סגירת העלונים) את תכניהם, ולאזכר את הרצח המתועב בצומת תפוח.
'נקודות לשיפור' יקבלו העלונים 'מעיני הישועה' ו'שבת בשבתו' שכנראה לא הצליחו לעמוד בפיתוי ופרסמו השבוע מודעות עמוד שלם לסיגריות. אנו מכירם את התירוצים אודות ההפרדה בין מערכת העלונים למערך הפרסום וכו', אך עם זאת ברור שלעולם לא היתה מתפרסמת מודעה לא צנועה, מודעה על אירוע שכרוך בחילול שבת או למאכל לא כשר.
בקשתי מחברי מערכות העלונים: בואו נשאיר את העלונים כאזורים נקיים מעישון.
עלעולים נוספים? mealel@kipa.co.il