יש הודעה לעיתונות, ויש כתבה בהזמנה
ב“מצב הרוח“ פורסמה השבת כתבה על היערכות של חברות התיירות במגזר הדתי. כל אחת מחברות התיירות המוצגות, פורשות לפנינו בעיקר את עניין האוכל והכשרות וההבדלים לא ניכרים. הכתבה לכשעצמה לא מחדשת הרבה, אבל כדאי לשים לב: 'שבתון' (עלון דברי תורה עם פרסומי תיירות ונופש) ו'מצב הרוח' מוצאים לאור ע"י אותה חברה. מהצצה קצרה ל'שבתון' אפשר לראות שכל אחת מהחברות בכתבה מפרסמות בעלון, ואפילו כמות הפרסום השפיע על המיקום בכתבה.
”עולם קטן“ מסקרים לכם
בעמוד השער של 'עולם קטן' הופיע גרף מצוייר יפה ועליו הסדרניקים מטפסים וקופצים, ומפנים אותנו לפרסום מחקר על בוגרי ישיבות ההסדר. המחקר מתייחס לתדירות לימוד התורה של בוגרי ההסדר, יחס להלכה ועל שביעות הרצון ממשך השירות בצבא. הגרפים מעוצבים יפה, התוצאות מחמיאות ברוב המחקר אבל רק בעיה קטנה אחת. הכותב מתפאר על 900 בוגרים של יותר מ-30 ישיבות שונות שהשתתפו בסקר שעליו בנוי המחקר. אבל... "המשתתפים בסקר נאספו דרך הדוא"ל והפייסבוק, בשיטת חבר מביא חבר".
חשוב לציין שיש עוד כמה פרמטרים חשובים (מלבד כמות הנסקרים) בשביל שסקר יהיה נאמן, וסקר שנעשה ע"י הפייסבוק ובשיטת "חבר מביא חבר" רחוק מלהיות סקר בקנה מידה מחקרי.
ב“צהר“ לומדים לדבר
בעלון 'צוהר לשבת' עוסקים מדי שבוע בנושא ממוקד - בהרחבה. השבת פנו בעיקר אל הנוער כשרוב המאמרים עסקו בחשיבות החופש הגדול. כנראה בגלל זה בחרו עורכי העלון את הכותרת "החופש הגדולללל" המתאים לשפת הפייסבוק של הנוער. אבל קצת פחות למאמר "ללמוד לדבר" של הרב יובל שרלו באותו עלון בדיוק.
ד"א, גם ב'מצב הרוח' כותב ח"כ שמעון אוחיון, בדעה אישית: "רבנות ראשית של כווווווולם" , אבל זה כבר יותר ברור - הרי כל העיסוק סביב הרבנות הראשית אינו עולה מרמת הגנון.
"אין עשן בלי אש"
בשבוע שעבר התגלו גילויים חדשים בפרשת הרצח בבר נוער לפני כארבע שנים. בהתפתחות החקירה מתגלה שלא דתיים או חרדים אחראיים לרצח, אלא נבע מסכסוכים בקהילה עצמה. במאמר המערכת של 'גילוי דעת' (שהפעם באמת חתום בשמו של העורך), חושב נבו כץ ש"מגיע לנו יותר מהתנצלות". לאחר הרצח הושמעו בתקשורת ביקורות קשות על הציבור הדתי והחרדי. "בתקשורת כינו אותנו 'קיצונים' ו'חשוכים'. ואילו הציבור הדתי נאלם דום. אולי משום שאם כולם מאשימים אז כנראה יש דברים בגו, ו'אין עשן בלי אש' או אולי משום שלך תוכיח שאין לך אחות..."
נכון, לא דתיים רצחו בבר נוער ומי שהאשים את הציבור שלנו ברצח, לפני שהוכח שקיים קשר לכך עושה לנו עוול. אבל אל לנו לחמוק מאחריות. העיסוק האובססיבי שלנו בנושא הוא לא בריא, לא מועיל ובעיקר מדאיג.
מספיק לראות מהשבת האחרונה על שתי שאלות בשו"ת של 'באהבה ואמונה', ובמאמר על הנושא בעמוד השער של 'ראש יהודי'. נכון, "אין עשן בלי אש".