מעלעל: קשרי הון עלון

הבוקר, תוך כדי כתיבת הטור, האזנתי לתוכנית הבוקר של אראל סג"ל ועקיבא נוביק ברדיו גלי ישראל. היום חשפו סג"ל ונוביק בתוכניתם את הקשר הישיר בין פרסומות בתשלום לבין חשיפה חדשותית בעלון. הווי אומר, אם מתמודד בפריימריז מפרסם בתשלום מודעות בעלון מסויים אז אותו עלון יסקר אותו גם במדורים החדשותיים. כדי לברר את העניין הועלו לשידור חגי הוברמן, עורך עלון מצב הרוח, ועמיעד טאוב שמתמודד בפריימריז של הבית היהודי (וגם כותב טור במצב הרוח). לשאלתו של נוביק האם זה נכון שמי שלא מפרסם לא יסוקר בתקשורת המגזרית, ענה טאוב ש"זו תופעה שבאופן חד משמעי קיימת, בעל המאה הוא בעל הידיעה, כלומר, קיימת קורלציה מאוד ברורה בין כמות הפרסומים שתשים באותו עלון שבת או באותו כלי תקשורת לבין החשיפה העיתונאית שתקבל. אני חושב שזה עניין מאוד מגונה. אני חושב שדווקא מהמגזר הדתי לא הייתה אמורה לצמוח תופעה כזאת שמחברת בין כסף לבין תוכן עיתונאי".

בהמשך מסביר טאוב איך העסק עובד - "יש מקומות שבהם אומרים באופן ברור, 'אם אתם רוצים חשיפה או אם אתם רוצים חשיפה משמעותית אז תשלבו אותנו בפרסום. יש את השיטה החדשה של חלק מכלי המדיה שאומרת: אנחנו בתקופת פריימריז מנסים למלא את הקופה, כלומר, יש אצלנו מבצעים של פרסום כזה או אחר, וזה כולל 'תוכן שיווקי' - שזה במילה אחרת 'תוכן עיתונאי מוטה'. מי שלוקח את החבילה מקבל גם חשיפה ומי שלא אז פחות".

לטענות האלה ענה הוברמן, "אני כעורך עיתון, לאורך כל השנה מאוד לא מתלהב בדרך כלל מידיעות של יחצנים שמספרים על פוליטיקאים, כי אני מכיר את השיטה בה כותבים הודעה לתקשורת ומפיצים לכולם, בדרך כלל גם אין בה עניין עיתונאי. זה נכון, עיתון חי מפרסום, ואין סיבה לתת פרסום חינם למישהו". עוד אמר הוברמן על שיקוליו העיתונאיים, "אני לא אקדם יותר [מועמד שמפרסם], אני מכניס את זה כשיקול שלדעתי הוא גם שיקול לגיטימי".

בסיום האייטם חושף נוביק כי "שלחו לי כמה מועמדים מייל של השבועון ישראלי שמוכר מדור מיוחד 'רצים לבית היהודי': 150 מילה + תמונה ב1500 ₪. זה מדור שמוצג כחדשות פרופר".

המדריך, אני מאוהבת

אז השבוע החלטתי לא לדבר רק על הבחירות אלא גם קצת על העניינים הרגילים שמתחוללים בעלוני השבת. נתחיל בעולם קטן שאוהב לעלות על פני השטח נושאים מגזריים. מכיוון ששבוע שעבר דיברתי רק על פוליטיקה, התעלמתי מהתשובה שענתה מיכל וולשטיין במדור 'מה לעשו"ת?!'. לשאלתה של תלמידת כיתה י"א, על כך שהיא מאוהבת באחד מהמדריכים בסמינריון, ענתה וולשטיין שזה נובע מכך שמדריכים סובלים מתופעת 'מרבה הרגליים', לדבריה מדריכים הם אנשים ש"משאירים דריסת רגל בכל מיני לבבות רכים הנקרים בדרכם" ו"לרוב זה נובע מחוסר גדול באהבה פנימית".

התשובה, כמובן, רדודה לחלוטין. בהמשך התשובה היא מציגה את המדריכים כצמאי כח והערצה, כאנשים שמנוהלים על-ידי כוונות לא טהורות, בלי להתייחס בכלל לאמת הגדולה שבשמה המדריכים האלה מגיעים להדרכה. המדריכים באים לדבר על הדברים שנוגעים לליבם ועל ערכים שהם רוצים להעביר, אני לא חושב שאפשר בכלל לצאת מנקודת הנחה שכל המדריכים הם תאבי כח. אם "לא מעט בנות בכיתה חושבות עליו", לפי דבריה של השואלת, כנראה שהבעיה היא לאו דווקא אצל המדריך.

באהבה ובאמונה חוגגים אלף

מזל טוב לעלון הוותיק, באהבה ובאמונה של מכון מאיר, לרגל הגיליון ה1000 שלו. ההגעה למספרים הגבוהים האלה נדירה מאוד בעלוני השבת, בטח בעלון שנחשב מאוד שמרן ו"כבד". לכבוד הגיליון החגיגי, זכינו לשני דברים, הדבר הראשון הוא גיליון של 8 עמודים, כמו בימים הטובים שלפני הקיצוצים. הדבר השני הוא מאמרים של כל הכותבים הקבועים שכתבו בנושא הגיליון ה1000. אפילו הרב אבינר כתב סיפור לכבוד הגיליון המיוחד, הוא כתב משל כל כך מוזר שאפילו מסתיים בהערת העורך - "כל המבין פירוש הסיפור, אנא לשלוח למכון מאיר".

הצעות נישואין יהודיות

בשו"ת הסמס של עולם קטן הופיעה השבוע שאלה מעניינת

(צילום: צילום עצמי)

אני מסכים עם הרב אליהו, זה באמת חיקוי של מעשי הגויים, ולכן אוסיף ברשותכם כמה הצעות נוספות להצעת נישואין בראי היהדות:

• לכתוב לה 'התנשאי לי?' בכתובת אש על הגג של משרדי בני עקיבא

• להסתובב בבית האחרון של 'לכה דודי' לכיוון העזרת נשים כשהאנשים בשורה האחרונה אוחזים שלט 'התנשאי לי?'

• להגיד לגבאי להוסיף ב'מי שברך' אחרי שעלית לתורה: "את אשתו לעתיד..." בתוספת קריצה לעבר העזרת נשים

• לעשות מעגל ולא לצאת ממנו עד שהיא מסכימה להתחתן איתך

• להציע בתחנת המשטרה הקרובה, אחרי שעצרו אתכם על הפרעה לשכנים בלילה הלבן של שבת ארגון תוך כדי צביעת קיר הבוגרים