חבר'ה, בשורות טובות, השבת היתה השבת האחרונה לפרסומות של הפריימריז בליכוד, נשארו רק עוד שתי שבתות לפרסומות של הפריימריז בבית היהודי. אחריהן יש רק חודשיים של פרסומות לבחירות הכלליות שיתקיימו במרץ, אחר כך פרסומות 'תודה שהתפקדת', 'תודה שהצבעת' 'תודה שלייקקת' וסיימנו. לפחות עד לבחירות הקרובות בשנה הבאה.
אם מישהו מצא קצת תוכן בין המודעות השונות לפריימריז הוא מוזמן להעביר אותו אליי, היה לי מאוד קשה למצוא נושאים שלא קשורים לפריימריז. כי גם אם נתאמץ ונוריד את כל הפרסומים של מתמודדי הפריימריז השונים עדיין נשארו לנו אין-ספור ידיעות מתישות על פעילותם של המתמודדים וכמות מטורפת של ראיונות שטחיים ומיותרים. וכאילו לא מספיק קשה לי, במדור הארכי-פוליטי של גילוי דעת נזכרו רק עכשיו לספר לנו על האיחוד של אלי ישי ויוני שטבון שקרה לפני שבועיים, על ריצתם של עקיבא שמואלי לפריימריז שהכריז על כך לפני שלושה שבועות ועל הריצה המפוברקת של מתן צור שגם כן, הייתה לפני יותר משבועיים.
סלוגנים
סלוגנים היו תמיד הדבר שנמצא ברקע של כל בחירות בישראל, החל מ"ישראל מחכה לרבין" ו"להחזיר עטרה ליושנה" ועד "בנט זה אח" בבחירות הקודמות. הפרסומים לבחירות הכלליות עוד לא התחילו, אבל בואו נראה קצת איזה סלוגנים הביאו לנו מתמודדי הפריימריז.
אופיר אקוניס מהליכוד רץ תחת הסיסמא "אקוניס - מול כל השמאל", שבמפתיע היא גם סיסמתו של המפקד לבית היהודי - "בית יהודי גדול מול כל השמאל". לא רק זה, אלא שזאב אלקין מהליכוד הלך גם הוא על משחק המילים הזה ובחר ב"זאב מול השמאל". לסיכום, יש פה ניסיון ברור של שלושתם להשיג נקודות על המאבק שלהם במפלגות השמאל, אבל היינו מצפים לקצת יותר מאמץ במקוריות אם כל כך חשוב להם להיבחר.
אוהבים משחקי מילים? יאללה. גם זו שיטה ידועה בכל קמפיין בחירות, אמנם בדרך כלל של מפלגות פחות רציניות כמו עלה ירוק ("יש לנו שאיפות אחרות") אבל לעתים גם מפלגות יותר רציניות כמו מרצ עשו על השיטה הזאת סיבוב ("הקול שלך בטוח נגד ביבי"). גם חלק ממתמודדינו החביבים הלכו על משחקי המילים, בעיקר על הדמיון בין המילה 'קול' למילה 'כול'. אשר כהן "מרים את הקול בשבילכם" ודניאל בשארי "קודם-קול חברתי". ניסיון להיות שנון שיצא די נדוש ואפרפר. עכשיו רק נשאר לגלות מי זה דניאל בשארי.
קצר וקולע? בשתי מילים? מה דעתכם על שלוש מילים: לחבר. לאחד. לתקן. (יהודית שילת), ציונות. נאמנות. ממלכתיות. (יולי אדלשטיין), ציוני. מדינאי. מנהיג. (דני דיין). גם לי יש שלוש מילים - נדוש. פתטי. מעיק.
נשארנו עם שני סלוגנים שבעצם לקחו סיסמאות מוכרות וישנות של מפלגות ושינו אותם כדי שיתאימו אותן אליהן. הראשון הוא ח"כ מוטי יוגב שיצא עם הסלוגן "רצים על בטוח", מה שמזכיר ללא ספק את הסלוגן של ליברמן בבחירות 2006 "הולכים על בטוח". יוגב לא הולך - הוא רץ, אולי זה חלק מהתואר שהוא מוציא כל בחירות מהמדף ומנקה ממנו את האבק - אל"מ במיל'. שמעון ריקלין לקח סלוגן מעט יותר מוכר, הוא לקח את ה"חזק בביטחון. חזק בכלכלה" של נתניהו מ2009 והפך אותו ל"חזק בהסברה. חזק בעשייה". קצת פחות מרשים מהסיסמא המקורית.
המרוץ למיליון
אז אם כבר התחלנו לדבר על פרסום בעלוני שבת, אכתוב ברשותכם על החלק האהוב עליי וכנראה גם על המתמודדים בפריימריז - מקצה ה100 מטר להשפלה צורנית. או בשמו היותר עממי "באנו לעשות שמח". המתמודד הראשון הוא שבח שטרן (הליכוד) שהחליט על גבי העלון עולם קטן שמה שיחזיר את פולארד הביתה זה למקם אותו במקום השני ברשימת הליכוד כי "אני מאמין שכאשר ייבחר אחינו יהונתן ויכהן רשמית כחבר כנסת, הדבר יביך מאוד את שלטונות ארצות הברית ויקשה עליה מאוד להחזיק אותו לאחר מאסר כה ממושך". מה אומר ומה אדבר? צר לי עליך אחי יהונתן שככה מנסים להוציא אותך מהכלא האמריקאי.
עוד שלושה מתמודדים הם חברי הליכוד משה פייגלין, גילה גמליאל ודני דנון שהתהדרו השבוע בתמיכתם של ראשי מועצה וביניהם גם אחד החשודים בפרשת השחיתות בישראל ביתנו - גרשון מסיקה. להגנתם יאמר שהפרסום נכנס לפני שנחשפה הפרשה.
המתמודד הבא במקצה הוא יוני שטבון, שרץ עם אלי ישי תחת מפלגת 'יחד העם איתנו' וכתב ש"בעוד שלושה חודשים, הרבה אנשים הולכים לאכול את הכובע. מפלגת יחד העם איתנו תהיה הפתעת הבחירות". אני מאמין שהפתעת הבחירות תהיה שתעברו, אם בכלל, את אחוז החסימה.אנימקווה שאחרי הבחירות יהיה לך תיאבון לאכול בעצמך את הכובע.