המלצת השבוע
עלוני השבת הם דבר רציני בדרך כלל. מי ששברו את השגרה זה אנשי "עולם קטן", שהראו שכשמדובר בהומור ולא בתוכן, אין ספק שהצעירים מובילים.
בעלון של השבת האחרונה ישנה מעין פרודיה על מספר מעלוני השבת, כולל על שו"ת הSMS של "עולם קטן" עצמו. אמנם על ההומור העצמי שלהם יש עוד מה לעבוד, אבל שאר הקטעים הרבה יותר טובים.
ההמלצה שלי היא על הפראדויה לשו"ת של כיפה, אבל גם ה"סיפור החסידי" מ"שבת בשבתו" וה"סיפור מהדוכן" של "מעייני הישועה" הם בהחלט מהמוצדקים. להשיג בבית הכנסת הקרוב למקום מגוריכם.
מתפכחים מההתפכחות
בעלון "יש"ע שלנו" מופיע בכל שבת ציטוט של עוד "אושיות תרבות" שלפתע פתאום הבינה עד כמה ההתנתקות היתה טעות ואסון. קטעים שנכתבו או נאמרו על ידי אנשי תקשורת, פוליטיקאים ושאר פירות העונה מובאים שם בהדגשות ובהבלטות וגורמות לתחושה ש"הנה, עכשיו כולם מבינים עד כמה צודקת דרכנו".
אז זהו, שלא.
אם מישהו חושב שמירב מיכאלי שצוטטה השבת, כמו גם שאר הדמויות שכיכבו במדור הנ"ל, עמודת להצביע לאיחוד הלאומי/ מפד"ל/ ישראל ביתנו או כל מפלגה ימנית אחרת, אז הוא מוזמן לקחת סיכה ולפוצץ מהר מהר את הבועה שהוא חי בה. אם הליכוד יצליחו לגדול דיינו, ועם דיינו כזה מי צריך אויבים.
ה"אליטות" במדינה עדיין נוטות חזק שמאלה, ואם ה"התכנסות" נגנזה אז הם יעברו לתמוך בגדרבהליכה להסכמיםבמכירת האמא הערבייה של פרס. הכל, רק לא להיחשב "ימני" רחמנא ליצלן, והכי חשוב לא לתמוך ב"כיבוש המשחית".
אז אנשי "יש"ע שלנו" יכולים להביא כמה ציטוטים שהם רוצים, רק שיזהרו שם שזה לא יגרום להם להירדם בשמירה.
ונהפוך הוא
מנהגו של עלון "שבת בשבתו" לשים ליד הטקסטים את תמונותיהם של הכותבים, הושפע, כפי הנראה, מאווירת הפורים. אמנם תמונותיהם של הרב מרדכי אליהו, הרב י"צ רימון וזבולון אורלב היו רגילות, אבל התמונות של הרב רא"ם הכהן ושלמה שוק משו מה התהפכו להן.
קצת קשה להאמין שמדובר במעשה מכוון (כי אז היה צריך להיות לכולם), אבל התמזל מזלם והפשלה התרחשה בזמן הנכון.
קטנות
סיפור בהמשכים - אם שאלתם את עצמכם, אז השבוע חזר הסיפור של הרב אבינר ב"באהבה ובאמונה".
הורידו את הכיפה - השבוע ב"עולם קטן" אין צילום של כיפה. האם אזלו הכיפות, השתנה העיצוב או שמדובר בצעד זמני לכבוד הפורים?
המדור מבטיח לעקוב.
ולסיום רעיון
ישיבת "שיח יצחק" (גילוי נאות: כותב שורות אלו נמנה בעבר על יושבי ביהמ"ד) מוציאה מפעם לפעם עלון בשם "שיח השדה".
בעלון הנוכחי יש רעיון יפה שמביא הרב אורי לפשיץ בשם ה"שרידי אש" על השאלה מדוע לא מברכים על מצוות משלוח מנות. המשפט שממצה את הרעיון הוא "עשיית מצווה זו רק משום שהיא מצווה וללא רגש האהבה המונח בתשתיתה, מחמיצה את עיקרה של מצווה מיוחדת זו".
אז כשאתם מקיימים את מצוות "בן אדם לחברו", תשדלו לחשוב על האדם שמולכם, ולא על שכר השמיים שלכם. ההבדל מורגש.
פורים שמח!