שבוע טוב לכולם, כאן עבדכם הנאמן כותב אליכם תחת אש הרקטות הבוערות מעל לראשי. סתם, בקושי אזעקה אחת הייתה פה וגם היא הייתה כדי שנרגיש חלק מהעם.
סיקור הלחימה
טוב, אתם לא באמת חושבים שאני מתכוון לעשות סיכום של הדיווחים על הלחימה במבצע 'צוק איתן' בעלוני השבת, זה קצת מיותר. אבל אני אעשה משהו אחר - אני אסכם את דברי העורכים של עלוני השבת השבוע על המבצע בדרום. סמיילי מתרגש.
הראשון, חגי הוברמן במצב הרוח, מפרשן את המצב בצורה מדינית-צבאית. הוא מדבר על ההתגלגלויות החוזרות ונשנות של המבצעים הקודמים וקובע ש"הגישה של 'נתחיל ונראה לאן זה יתגלגל' היא מרשם כמעט בטוח לכישלון המבצע". הוברמן אומר גם, כי ההיסטוריה הראתה שאין לנו זמן, ושאין דבר גרוע יותר ממערכה ארוכה. ימים יגידו.
יש"ע שלנו מדברים פוליטית, בכל זאת - מדובר בעלון שכל האג'נדה שלו היא פוליטית. במאמר המערכת, הם מביאים את תוכנו של סרטון שהקליט בנימין נתניהו כשעוד היה ראש האופוזיציה (בימי 'עופרת יצוקה' נראה לי, למרות שלא רשום) ובו הוא אומר שהוא ימוטט את שלטון החמאס. בסוף המאמר מבקשת המערכת, על סמך דברים אלה, להכות בחמאס.
במאמר המערכת של גילוי דעת כותב כרמי יוגב על כך שהלחימה בדרום השכיחה מאיתנו את האירוע שרק לפני שבוע וחצי עוד זעזע אותנו, וכשמשפחות החטופים קמו מהשבעה כבר אנחנו היינו בכלל בנושא אחר. זהו, מעבר לזה לא ממש יצא לי להבין את הכתיבה שלו, שהייתה חצי-פואטית וקצת לא מובנת.
הפרידמנים משביעי הרחיקו עד לארה"ב, ובמדור המערכת דיברו על המאמר שפרסם אובמה בעיתון 'הארץ' לרגל ועידת השלום שאירגן 'הארץ'. העורכים דיברו על כך שלמרות שאובמה זורק במאמר שלו סיסמאות של שלום ואחווה - תחת הממשל שלו נשארו כל מדינות האזור בוערות. ובכלל, על אנשי השמאל ו'הארץ' שבעוד שטילים נופלים על תושבי הדרום הם יושבים ומדברים על שלום אוטופי כלשהו.
בישראלי לא היה מאמר מערכת בנושא, עקב כך שהעורך נריה רוזנברג הוקפץ בצו 8 למילואים בדרום. עולם קטן גם לא הזכיר את הנושא במאמר המערכת שלהם, אלא דיברו רק על רצח הנער הערבי בידי יהודים. בכל זאת, בשני העלונים הוזכרו הדברים במקומות אחרים. לעומתם, העלונים שזכו בפרס האסקפיזם ולא דיברו בכלל על 'צוק איתן' - קרוב אליך, נופים ושבת בשבתו.
אהבה את הגלידה או לא?
אז אני יושב פה בקפה קפה רמות, ותוך כדי שאני מתלבט מה להזמין למנה אחרונה אני נזכר שנבו כץ, העורך ומבקר המסעדות של גילוי דעת, ישב השבוע לאכול בקפה קפה בשכונת רמות בירושלים עם ביתו הבכורה טנא וכתב ביקורת על המקום. אני פותח את העלון ורואה שאחרי שהם סיימו לאכול, הגיעה המנה האחרונה - גלידה עם קצפת. וואלה, שווה! אך כדי לתאר את המנה האחרונה החליט כץ לכתוב את המשפט הבא: "טנא לקחה בעלות על המנה ולא הייתה מאושרת ממנה". עכשיו תקראו שוב את המשפט הדו-משמעי. טנא לא הייתה מאושרת מהגלידה או שבגלל טעמה הטוב של הגלידה לא הייתה ילדה יותר מאושרת מטנא? אשמח אם תענו לי, פשוט, אני יושב פה כבר שעתיים, לא יודע אם להזמין והמלצריות מתחילות להסתכל עליי בצורה חשודה כי כבר 1 וחצי והן רוצות ללכת הביתה.