מעלעל

לאות הזדהות עם המשבר הכלכלי, יצא המעלעל לבדוק את הגב הכלכלי של עלוני השבת וחזר עם הפתעות.

יונתן אוריך 05/10/08 00:00 ו בתשרי התשסט

שיהיה לבריאות

בשבוע שעבר החמאתי בגדול ל"עולם קטן". מפה לשם הסתבר לי שבאותו עלון מורחב, הצליחו להכניס ב"עולם קטן" משהו כמו 100,000 שקלים, תבין וטקילין. כמובן שזה הרבה לפני הוצאות הפצה והדפסה, תשלומים לאנשי המערכת והכותבים - אך תסכימו איתי שזה מכובד מאוד. אע"פ כן, הרשו לי לנפץ את הקונספציה ולהכריז קבל עם ועדה כי "מעייני הישועה" מוביל היום (כלכלית) את עולם העלונים. הוא נחשב יוקרתי יותר בעיני המפרסמים, שדורשים יותר כסף עבור שטחי הפרסום שלהם. זה כשלעצמו איננו מפתיע בהתחשב בעובדה שעלות ההפקה של "מעייני הישועה" היא בסדר גודל כמעט כפול מהפקתו של עלון ממוצע (בהתחשב באורך, הנייר, ההדפסה וכל המסביב).

הקונספירציה הגדולה

אני מתאפק כבר תקופה ארוכה מלכתוב כאן על הקונספירציה הגדולה של עולם העלונים. כולנו עוברים ביעף על רשימת התפקידים בכל עלון ומתייחסים בזלזול לחלקם המאוד-משמעותי של אנשי הפרסום בכל אתר ואתר. ובכן, נדמה כי הביטוי "בעל המאה הוא בעל הדעה" מעולם לא היה נכון יותר. גורמים במערכת מספרים על ניצול ציני של אנשי הפרסום, שלקראת עונות החגים המלוות בביקוש אדיר לפרסומות - לוחצים על אנשי התכנים והעריכה ליצור יותר ויותר עמודים לשיבוץ חומרים פרסומיים. נו, את הגלולה המרה הזו כבר התרגלנו כולנו לבלוע - אך מה אם הפרסמואים הגדילו לעשות ויצרו עלון שלם המשמש שטח פרסום אחד גדול?

כמה אנשים ששוחחתי איתם חושדים ב"סיון" כמי שהוקם ע"י "בריש גלי" לשם אותו רעיון: המפרסמים רצו יותר שטחי פרסום ו"בריש גלי" רצו להשאיר אותם בבית (ובכיס) - לכן המציאו את "סיון" שמספק עוד שטחי פרסום יש מאין. לפי אותה תיאוריה, ברגע שתחלוף עונת החגים הרוויה פרסומות, נחזה בהיעלמותו הפתאומית של "סיון" ממחוזותינו. כל שנותר לנו הוא להתפלל לרחמן שיקים את סוכת דוד הנופלת ויקח מעימנו את "סיון".

בשולי הדברים, נאלץ להמתין עד לאחר החגים כדי לראות אם אכן נכונים הדברים. עד אז אני מהרהר כאן בקול על הנזק המשמעותי שייגרם לציבור הנשי אם וכאשר יקרוס עוד עלון נשים דתי, יחד עם "ארגמן" ו"קולך". ברצינות גמורה אני מאמין שיש כאן מקום לקול זעקה.

מי יוליך אתכם, "קוממיות"

לכל אורך השבוע האחרון רצות שמועות די מבוססות על מצבו הבעייתי של "קוממיות". במערכת העלון מחפשים במרץ בתקופה האחרונה, נדבן או עסקן שיוכל לכלכל את העלון הימני. דומני שהמצב הכלכלי הבעייתי הפוקד את העולם בתקופה האחרונה, לא יסייע להם רבות - מה שככל הנראה מבשר על דעיכתו של "קוממיות", שמשמש שופרם הכמעט-בלעדי של הרב דב ליאור והרב זלמן מלמד. אני הקטן יכול רק להציע תוכנית חילוץ: שת"פ עם "א"י שלנו". יהיה מעניין.

שקלים שקלים, עלינו נופלים

מה שמאפיין אצלנו את עונת החגים הוא בעיקר הלחץ בחזה מפגישות פחות-נעימות עם בני משפחה רחוקים והיד הנשלחת שוב ושוב אל הכיס כדי לתרום לעוד עסקן, עוד נדבן, עוד ארגון צדקה וחסד. באמת, מרובי צרכי עמך ודעתם קצרה. אי לכך ובהתאם לזאת, זכינו לקבל השבוע מעטפה-ללא-צורך-בבול היישר ממשרדי "מכון מאיר", שצורפה ל"באהבה ובאמונה". בעלון של עזר מציון הגדילו לעשות והחליטו לשדך את המעטפה לעלון - מה שמעט הגביל את הציבור הקדוש בקריאת העלון בשבת.

רק אזכיר לכל הצדיקים הכשרים כי האחרון שהתעסק כאן עם מעטפות, נאלץ לעזוב את תפקידו לאלתר. לא, אינני חושש שזה יקרה לכם - אנחנו פשוט יותר מדיי רחמנים.

פרוש קלאוס

בשבועות האחרונים אנחנו מקבלים בכמויות מסחריות את חומרי התעמולה של מטה "פרוש שלנו" לראשות עיריית ירושלים. היות וזה איננו טור פובליציסטי (לפחות בהגדרה), אמנע מלחוות דעתי האישית כלפי הקמפיין האגרסיבי הזה. מכל מקום, פרוש מאוייר במודעות השונות בדמות זקן חביב, שזקנו מגודל וחיוכו נאה - משהו כמו הגרסא היהודית של סנטה קלאוס, שאחרי שתבחרו בו וודאי ישלח לכם מתנות לחגים. ב"מעייני הישועה" יכולתם להשוות את פרוש המאוייר לפרוש האמיתי, בזכות הראיון שהתפרסם השבוע - ואולי הרמתם גבה כמוני, על חוסר הקשר המשווע בין שתי הדמויות, משל היו שני אנשים שונים. אז אם עובדים עלינו במודעות, למי נאמין בקלפיות?

בין תשרי לאוקטובר

חבר טוב שלי מקפיד להשתמש רק בתאריך עברי, מה שמקשה עליי את החיים כשאני מבקש לקבוע איתו פגישה. מאז שאני זוכר אותו הוא מסתובב עם שעון דיגיטלי המציג את התאריך העברי, משתמש בתאריך עברי במחשב האישי שלו ומנהל את חייו בין תשרי לאלול. בעבר פרץ בינינו ויכוח די לוהט, באחד מערבי שישי, על כתיבת שיק-בנקאי ושימוש בתאריך עברי או לועזי. ניחשם נכון, גם כאן הוא מקפיד לרשום את התאריך העברי, מה שד"א קביל מבחינת הבנקים.

השבוע, לאחר שיצאנו מבית הכנסת, הושטתי לו את אחת הפרסומות של "יד לאחים" - ששטפו כמעט את כל עלוני השבת. לקח לו מספר דקות להבין את הנקודה: השיק שהוצג בפרסומות היה של משפחת אליהו - הרב מרדכי אליהו והרבנית צביה. בשורת התאריך, הופיע לו באופן תמים התאריך הלועזי: 1.9.08. חברי הגיב בהלם ולאחר מכן בפליאה - ואני המשכתי לדרכי, חוגג את הניצחון הקטן שלי.

מנוי ל"מעייני הישועה" כבר עשיתם?

בעבר לא הייתי שבע רצון מההתנהלות של המדור הפרסומי של "אינטרנט רימון" ב"מעייני הישועה". דווקא השבוע אני מרגיש צורך לפרגן לרגל עלייתו של פרוייקט סליחות, דומה לזה שעלה כאן ב"כיפה" - בהשתתפותם של אנשי תקשורת ואינטרנט (בעז נכטשטרן שלנו מ"כיפה", עידן יוסף מ"News1" ועינת ברזילי, עורכת NRG יהדות - שהספיקה בינתיים לפרוש). היה מאוד קצר, אך נחמד. באותו עמוד יכולתם לקרוא על מבצע המנויים של "מעייני הישועה", שמזמין אתכם לקבל את העלון בכל שבוע לביתכם תמורת 18 שקלים לחודש. מי ישלם על מה שהוא מקבל חינם בבית הכנסת? תתפלאו, אך ל"מעייני הישועה" יש כבר 2000 מנויים שבועיים. לא רע, לא ביחס לרמתו של העלון עצמו או לכך שלעיתון הדתי-לאומי הגדול "מקור ראשון" יש קצת יותר מ30,000 מנויים. תתפלאו עוד יותר לשמוע כי ב"מקור ראשון" לוקחים ברצינות את האיום מכיוון העלונים, שמתחילים לנשוף בעורפם.


תודה מיוחד ליקיר המערכת איתי בן-אליהו על הסיוע בהכנת הטור השבוע.

אל תשחקו אותה: כך תוכלו ללמוד בקלות את ההלכה. כל הפרטים >>

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר