מסמך נדיר: הספד הראי"ה על החפץ חיים

כרוז הספד נדיר בכתב ידו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שנחשף לראשונה ב´כיפה´ מציג טפח נוסף מהידידות העמוקה בין הראי"ה ל´חפץ חיים´. "איש פלאות אשר הדור כולה היה מושפע מקדושת חייו"

חנן גרינווד, כיפה 09/11/14 18:59 טז בחשון התשעה

מסמך נדיר: הספד הראי"ה על החפץ חיים
בית המכירות הפומביות קדם, צילום: בית המכירות הפומביות קדם

כרוז הספד לא-ידוע בלשונו ובכתב ידו של מרן הרב אברהם יצחר הכהן קוק זצ"ל חושף טפח נוסף מהידידות העמוקה ששררה בין הראי"ה לבין בעל ה'חפץ חיים', הרב ישראל מאיר הכהן מראדין זצ"ל. בכרוז מספיד הראי"ה את ידידו, עם מותו בשנת 1933 (תרצ"ג), בישיבת "מאה שערים". היחסים המיוחדים בין השניים באים לידי ביטוי במליצות ובהערצה הגדולה המאפיינת את הכרוז שניסח הרב קוק, הקורא ל'חפץ חיים' "איש הפלאות... אשר הדור כולו היה מושפע מקדושת חייו". הכרוז- שלא תועד מעולם- נחשף כחלק ממכירת פריטים נדירים ומיוחדים שיקיים בית המכירות הפומביות 'קדם' בירושלים.

בכרוז קובע הראי"ה קוק את זהות המספידים של ה'חפץ חיים' בישיבת מאה שערים: "היום יום א' כ"ו אלול תהיה גניזת ארון הקודש, ההלוויה והקבורה תנצב"ה. יספידוהו היום בשעה שישית לפנות ערב בישיבת מאה שערים הרב הראשי לארץ ישראל, האב"ד [אב בית הדין] פעה"ק [פה עיר הקודש] ת"ו [תבנה ותכונן] רבי אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, הגאון רבי איסר זלמן מלצר שליט"א הרב הראשי לישיבת עץ חיים פעה"ק, הגאון רבי יוסף גרשון הורוויץ שליט"א האב"ד ור"מ דמאה שערים, הגאון רבי יעקב חרל"פ שליט"א והרב הגאון רבי ברוך זונדל מרגלין שליט"א. הקהל הקדוש כולו מתבקש להפסיק מעסקיו ולקיים ביטול מלאכה משעה שש הנ"ל שעת הספדו של אותו צדיק זי"ע [זכותו יגן עלינו] ועל כל ישראל".

(צילום: בית המכירות הפומביות קדם)

מאוחר יותר כתב הרב קוק למערכת "ההד" מאמר מקיף שנכתב ברחשי לב עמוקים ל"איש הפלאות" אשר "זכה להקביל פניו הקדושים". "קרוב לשני יובלות האיר בעולמנו אור יקרות, אשר רק הדורות הבאים יוכלו לפרט את פרטי הנגוהות שהופיעו עלינו מזיו הקודש של עמוד אור זה... דורנו השקוע בסכסוכי מפלגות ובעניינים חומריים אינו מוכשר להעריך מה גדולה היא ההשפעה הנפלאה של גוף קדוש ונשמה קדושה זו, על החיים של דור ההווה...".

בין החפץ חיים לרב קוק שררו יחסים מיוחדים במינם. בשנות ילדותיו התארח ה'חפץ חיים' בבית הורי הרב קוק, במסעו להפצת ספריו, ומאז דבק הרב קוק בהקפדה על שמירת הלשון, עד שבזמן לימודיו בישיבת וולוז'ין זכה לכינוי "חפץ חיים שני". לאחר נישואי הרב קוק לבתו של האדר"ת פגש אותו ה'חפץ חיים' בבית חותנו, התרשם ממנו מאוד ובקשו להצטרף לחבורת הכוהנים שלמדו את סדר "קדשים", על מנת להתכונן לבניין בית המקדש, שכן שניהם היו כוהנים. בהמשך דחף ושכנע את הרב קוק ליטול על עצמו את עול הרבנות, וכאשר שמע שהתקבל הרב קוק שמח על כך וכתב לָאדר"ת: "מאוד שמח לבי על זה, וייתן ה' שיעלה מעלה מעלה כי הוא גדול אמיתי בתורה". בהזדמנות אחרת אמר על הרב קוק: "דעו לכם שהוא קדוש וטהור, וכל הנוגע בו לא יינקה!".

לפי המסופר בזמן "הכנסייה הגדולה" הראשונה של "אגודת ישראל" (שהתקיימה בווינה בשנת 1923), כשנציגים מירושלים דיברו בגנותו של הרב קוק, יצא ה'חפץ חיים' במחאה מהאולם, תוך שהוא קורא: "פגעו במרא דארעא דישראל!". לאחר מכן סירב לקבלם במעונו, ללחוץ את ידם או לברכם. לא הייתה זו הפעם הראשונה שהגן ה'חפץ חיים' בתקיפות על כבודו של הראי"ה ונגד המבזים את כבודו.

הקנאים לא התחשבו בכבודו של ה'חפץ חיים', גם ביום פטירתו. כשהראי"ה הספיד את ה'חפץ חיים' בהיכל ישיבת 'מאה שערים', בה היה נוהג מדי פעם לדרוש, ניסו שני קנאים, להפריע לרב מלדבר. אחד מהם היה עורך עיתון "קול ישראל" של "אגודת ישראל". השנים הושתקו מיד על ידי הקהל, ובמשפט שנעשה בעקבות מעשיהם, נענשו השנים בקנס כספי והורחקו מ"אגודת ישראל".

מירון ארן, מבעלי בית המכירות הפומביות "קדם" מוסיף כי "הידידות העמוקה וההערכה התורנית ששררו בין הרב קוק ל'חפץ חיים' במשך שבעים שנה הינן דוגמה ייחודית למעלתם הרוחנית ויכולתם לכבד ולהוקיר אחד את השני למרות הפערים בהשקפותיהם. הכרוז הלא ידוע בכתב ידו של הרב קוק הוא עדות להערכה אמיצה זו ולכן גם העניין שהוא מעורר חוצה מגזרים".

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר