סגור

"מסילות אל המשילות"- המאמר המלא של שרת המשפטים אילת שקד

"ישראל – ככל שתהיה יהודית יותר תהיה דמוקרטית יותר"- שרת המשפטים אילת שקד פרסה במאמר מפורט את ה'אני מאמין' שלה הכולל: איזון נכון במדינה בין ה'יהודית' ל'דמוקרטית', הפרדת רשויות, מניעת התערבות של בג"ץ בחקיקה וצמצום החקיקה

חדשות כיפה
ג בתשרי התשעז
,
05 באוקטובר, 2016 10:15
Yonatan Sindel, פלאש 90

Yonatan Sindel, פלאש 90צילום: Yonatan Sindel, פלאש 90

שרת המשפטים איילת שקד פרסמה מאמר בכתב העת החדש "השילוח". מדובר במאמר חריף, העוסק בסוגיות ליבה, ומביא לידי ביטוי את השקפת עולמה השמרנית של השרה שקד. המאמר מחבר בין הצורך בקיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית לבין הכורח בהסרת רגולציה, בהפרדת רשויות מלאה, במניעת התערבות של בג"ץ בחקיקה, בצמצום החקיקה ובהגברת הפיקוח של הכנסת על עבודת הממשלה.

בעוד נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק מיצב את עצמו כאבי המהפכה החוקתית, שקד בונה את עצמה כמי שנושאת את דגל השמרנות הפוליטית; בעוד שברק ראה במדינה יהודית עניין סמלי בלבד, שקד רואה בהגדרתה היהודית הממשית של המדינה הכרח קיומי וחלק בלתי נפרד מהיותה דמוקרטית; בעוד ברק תמך באקטיביזם שיפוטי, שקד מובילה קו ברור ונחרץ לשמרנות משפטית, מתוך הבנה שדמוקרטיה יכולה להתקיים רק בהפרדת רשויות מלאה.

"אני מבקשת לחזור אל שאלת היסוד של הגדרתה החוקתית של מדינת ישראל כמדינה 'יהודית ודמוקרטית', כתבה שקד במאמר. "לצד התיאור הרואה את היחס בין "יהודית" ל"דמוקרטית" כמאבק מתמיד, אני חושבת שניתן להציע מודל אחר. אינני מוכנה לקבל את התפיסה לפיה מדובר במסורות שונות עד כדי כך.

שקד מחברת במאמר בין דמוקרטיה אמיתית לכלכלה חופשית וקובעת כי המאבק לטובת חירות כלכלית "רחוק מלהיות מוכרע כיום לטובת השיטה הדוגלת בחופש, ולטובת אותם המאמינים שהכלי באמצעותו מייצרים חופש הוא קודם כל חופש כלכלי".

שקד לא הסתפקה בהנחת היסודות התיאורטיים להשקפת עולמה וקבעה כי חובה על כל שר להביא לידי ביטוי מעשי את תפיסת עולמו. היא מציינת במאמר כי "משילות טובה מתוארת לא פעם כקטר חזק המוביל את הרכבת הממשלתית". אלא שלטענתה, הדימוי הזה שגוי מן היסוד. "משילות טובה נמדדת קודם כל במידת האפשרות שבידי שרי הממשלה לקבוע את היעדים עצמם", כתבה. "מהות המשילות היא אחת- קביעת כיוון התקדמות והצבת יעדים. היא דורשת מנבחרי הציבור להניח פסי מסילה חדשים רק אחרי שקבעו בעצמם לאן הם מבקשים להוביל את הרכבת".

לעומת תפקידה של הממשלה והשרים החברים בה לקבוע מדיניות "תפקידו הקלאסי של בית המשפט הוא להגן על מי שנפגע באופן ישיר מן הרשויות, ולא להכריע בעניינים ציבוריים כלליים" קבעה שקד. "נאמנים לשיטתו של ברק, שהגדיר תחום לא שפיט כ'חור שחור משפטי', החליטו שופטי העליון לא לדחות על הסף עתירה ציבורית בעניין מתווה הגז, ולדון בה לגופה. שוב הפך עצמו בית המשפט העליון לזירה בה מתבררות שאלות פוליטיות ומאקרו כלכליות מזוקקות, שאמורות להיות מוכרעות בקלפיות" ביקרה שקד את פסילתו לפני מספר חודשים של מתווה הגז ע"י שופטי העליון.

"בעבר דרש בית המשפט מעותרים להראות, כתנאי סף, שהם נפגעים באופן ייחודי, ודרישה זו מקובלת גם היום במדינות רבות בעולם ובראשן ארצות הברית ואנגליה. אלא שתיאוריית 'החורים השחורים' הובילה למפץ הגדול של המהפכה החוקתית וכיום אין דבר שבית המשפט העליון נמנע מלדון בו" ציינה בפרק העוסק במערכת היחסים אותה צריך לייצר בין הכנסת והממשלה לבית המשפט העליון.

(צילום: )

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

חיילי צה"ל במהלך אכיפת הסגר, בחודש אפריל צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

לוחמי מג"ב יחליפו את חיילי צה"ל באכיפת הסגר, בתי כנסת נסגרו במהלך החג

קרא עוד